ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

2023 אפריל 559 ידע למידע 119

● לחוק ערעור על החלטת 213 לפי סעיף הוועדה מוגש לבית הדין והוא מוגבל לשאלה משפטית בלבד. לא נמצא חוסר התאמה בין מצבו הרפואי- תפקודי של המבקש לבין קביעת הוועדה: ראשית, החלטת הוועדה מתיישבת עם האמור בחוות הדעת התעסוקתיות – הוא מסוגל לעבודה בתפקידו בהיקף של חמש 50% שעות. מכאן שהמבקש לא איבד כדי מכושר עבודתו בתפקידו. שנית, אותן חוות דעת בחנו את כושרו למלא את תפקידו. המבחן בנכות כללית רחב יותר ואינו מוגבל לתפקיד שמילא המבוטח לפני אובדן הכושר. שלישית, אף היום המבקש ממשיך בעבודה 50% בעירייה בהיקף חלקי העולה על מכושר העבודה. בשורה התחתונה, בית הדין הארצי אינו מוצא מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי והוועדה. בקשת הערעור נדחתה.

● ככלל, "נקודת המוצא של הוועדה לקביעת אי כושר, היא ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה ומבטאים דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד". אלא שנקודת המוצא אינה בהכרח נקודת הסיום: "במקרה שבו הוועדה סבורה שקיים פער בין שיעור הנכות הרפואית לבין זו התפקודית, רשאית היא לסטות מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה למבוטח, ובלבד שתנמק את החלטתה". ● הוועדה התייחסה לנתוניו האישיים של המבקש, ובכלל זאת לגילו, לניסיונו התעסוקתי ולליקוייו הרפואיים, ולאחר זאת קבעה שהמבקש "כשיר לעבודה בעיסוקו הנוכחי וכן כשיר לעבודות נוספות כגון: סייע רפואי לתלמיד בבי"ס, מלווה ילדים בהסעות, פקיד מודיעין וכדומה". ● החלטת הוועדה בהירה ומנומקת. התאמת התפקידים מסורה לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולא מתעוררת במקרה זה כל שאלה משפטית.