ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2023 מארס 558 ידע למידע 103

לפקודת השטרות מגדיר 73 "רגיל". סעיף שיק מהו, ולפי הגדרה זו "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה". אכן, המושג "שיק ביטחון" הוא מושג ידוע ושגור, ועושים בו שימוש בעולם המסחר והעסקים, כאשר הכוונה היא לשיק שניתן כדי להבטיח ביצוע פעולה או התחייבות כלשהי במסגרת יחסים חוזיים. במובן זה, היות השיק לביטחון הוא פועל יוצא של תנאי חוזי-הסכמי המתייחס לאפשרות פירעונו או סיחורו של שיק מסוג זה, כאשר הנפקות לכך היא, בראש ובראשונה, במערכת היחסים החוזית שבין הצדדים להסכם. כך או אחרת, גם שיק שהצדדים לחוזה הסכימו לגביו שהוא לביטחון בלבד, הוא שיק לכל דבר לפקודת השטרות. השאלה 73 לפי סעיף האם שימוש בשיק שניתן לביטחון בלבד (א) לחוק אינה 4 הוא בגדר הפרה של סעיף צריכה להיחתך לפי דיני השטרות או לפי פקודת השטרות, אלא לפי החוק לצמצום השימוש במזומן ולאור התכלית המונחת ביסודו, שכן זוהי הסביבה החקיקתית שבה מבוצעת מלאכת הפרשנות. החוק הנדון נועד לצמצמם את תופעת הכלכלה "השחורה" בישראל, מתוך מאבק בפשיעה ובהלבנת ההון, בין היתר על ידי מלחמה בשימוש במוזמנים. מתוך ראייה שלפיה גם שיק יכול לשמש אמצעי להלבנת הון, קבע המחוקק כי אין לעשות שימוש בשיק שאין בו שם של נפרע או נסב, שכן שיק שכזה יכול בנקל להוות אמצעי להלבנת הון, בדיוק כמו כסף מזומן. בפריזמה זו, גם אם נותן השיק התכוון לתת אותו כביטחון בלבד, הרי כל עוד הוא לא הקפיד לציין בו

במקרה דנן דובר בשיק לביטחון, אשר אינו (א) לחוק, ונוסף על כך, 4 בא בגדר סעיף טענות לגבי תקינות ההליך המנהלי, לרבות טענה בדבר אי מתן הנמקה של ההחלטה. כאמור לעיל, לידי הרשות הגיע שיק, משוך על ידי המערער, אשר נתפס ללא שם של נפרע או נסב. די היה בכך, מבחינתה, כדי להקים יסוד סביר להניח שמדובר בהפרה (א) לחוק. המערער לא הציג 4 של סעיף ראיות להוכחת הטענה העובדתית ולפיה דובר בשיק לביטחון בלבד. המערער תמך את טענתו בכך שהוא העביר למוכרת סכום ש"ח, ובכך ניסה לשכנע שאכן 155,000 של מדובר בשיק לביטחון. אלא שבכך לא היה די, שכן במעמד מסירת השיק לידי המוכרת, לא היה עליו כל סממן בדבר היותו שיק לביטחון. יתרה מכך, עיתויה של העברה זו מעורר תהיות, שכן היא בוצעה מספר ימים לאחר שהשיק נתפס והוחרם מידי המוכרת. ביצוע ההעברה הבנקאית בנסיבות אלה יכול דווקא לעלות בקנה אחד עם כך שמלכתחילה השיק נועד להוות תמורה "רגילה", וכי רק לאחר שנתפס והפך "בלתי שמיש", עלה צורך בביצוע ההעברה הנדונה. מכאן נובעת המסקנה שלא הייתה בראיות שהציג המערער הצדקה מצד הרשות לערוך בירור עובדתי נוסף במסגרת שיקול דעתה המקצועי-מנהלי. יתרה מזו, נקבע כי אשר לפן המשפטי, גם אם יונח שהשיק הנדון ניתן כשיק לביטחון, הרי אין עילה להתערב בהחלטת (א) 4 הרשות ולפיה מדובר בהפרה לפי סעיף לחוק. פקודת השטרות אינה כוללת הגדרה מיוחדת של "שיק לביטחון" להבדיל משיק