ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

78 2023 פברואר 557 ידע למידע

המסלול הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין הקובע כי האופן לערער על החלטות כאמור הוא במסגרת ערר שיידון בפני ועדת ערר. בפועל, התובעת הגישה טענותיה לאחר המועד החוקי שעמד לרשותה להגיש ערר על החלטת המנהל, שהפכה לחלוטה. מנגד טענה התובעת שלבית המשפט סמכות כללית לדון בבקשתה זו כחלק מהדיון בתובענה העיקרית נגד החברה. לגופו של עניין טען המנהל שלפי חוק מיסוי מקרקעין ופסיקת בתי המשפט אין בסמכותו לבטל עסקה בהיעדר אישור שני הצדדים להסכם ו/או לנוכח החלטת בית משפט המורה על ביטול ההסכם, מצבים שאינם מתקיימים בנסיבות אלו. מנגד טענה התובעת שהחברה התנהגה כמי שאינה מעוניינת בקיום ההסכם (הגשת תובענה שכנגד לאובדן רווחים, היעדר תביעה לאכיפה). בית המשפט פסק כי יש לסלק את התובענה כנגד המנהל, וזאת מכמה טעמים. סמכות המנהל להורות על ביטול עסקה והחזר מס מוקנית מכוח חוק מיסוי מקרקעין, בהתקיים שלושה תנאים: עסקה למכירת זכות במקרקעין, עסקה שבוטלה, ועסקה ששולם בגינה מס. יש לדון אם מדובר בביטול עסקה אותנטי וכן בהתאם למבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט. החלטת המנהל על ביטול עסקה היא החלטה שניתן לערור עליה לפי חוק

התקשרה התובעת עם חברת 2015 בשנת אלומה בית פלד בע"מ שעוסקת בייזום ובבניית נדל"ן ("החברה"). במסגרת ההסכם התחייבה החברה להקים על המקרקעין שבבעלות התובעת בניין מגורים חדש עם שטחים משותפים וחניות, וזאת במסגרת עסקת 'קומבינציה' (עסקה שבה בעל הקרקע מעניק זכויות בנייה בתמורה לקבלת יחידות בבניין שייבנה). דיווחה התובעת למנהל מיסוי 2015 בשנת מקרקעין על העסקה עם החברה וחויבה במס בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ("חוק מיסוי 1963- ורכישה) התשכ"ג מקרקעין"). טענות הצדדים: הדיון עסק בבקשת המנהל לסלק על הסף את התביעה כנגדו בשל חוסר סמכות עניינית ובשל סעד חלופי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין. התובעת טענה שהחברה לא עמדה בהתחייבותה לפי ההסכם והפרה אותו בצורה יסודית. התובענה העיקרית הוגשה נגד החברה לביטול ההסכם, ובמסגרתה עתרה התובעת גם לקבלת סעד זמני שיורה למנהל לבטל את העסקה במרשמיו. תוך כדי הדיונים הגישה התובעת ערר על החלטת המנהל שלא למחוק את העסקה ממרשמיו ולא להשיב את המס ששולם. המנהל טען להיעדר סמכות של בית המשפט המחוזי כערכאה אזרחית לדון בערעורים על החלטותיו, משום שהדבר סותר את