ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2022 נובמבר 554 ידע למידע 93

אסמכתה מתאימה כלשהי מרשות המסים המלמדת כי עמדתה לעניין פיצול שווי הרכב התקבלה גם בשנים אלה. התובעת לא הציגה כל קביעה פוזיטיבית בנוגע לשומות הרלוונטיות לשנים שבהן נערכה הביקורת. גם אם יונח שבעבר ובשנים שבסמוך לאחר תיקון התקנות יכול שהייתה אי בהירות מסוימת שעשויה להסביר את טענות התובעת, הרי אי בהירות זו הוסרה עם פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת אור-זך המפרשת את התקנות, וככזו - היא פועלת גם באופן רטרוספקטיבי. מכל מקום, המוסד לביטוח לאומי מחויב לפעול בהתאם להוראות החוק המכונן, שהוא חוק הביטוח הלאומי על מלוא תכליותיו הסוציאליות. אין בכוחה של אי בהירות ביחסים שבין התובעת ובין רשות המסים על אודות שנים קודמות לביקורת, כדי לחייב את המוסד לפעול בניגוד לדין. בהתאם, אין לכפות את המוסד לקבל טענה שמשמעותה האופרטיבית אינה מתיישבת עם הדין, ולא נמצא כי נפלה טעות בקביעתו של המוסד את שיעור דמי הביטוח, הנסמכת על הביקורת שערך. לאור כלל האמור נפסק כי מקובלת טענת המוסד כי שווי הרכב הנכון מופיע בתקנות בהתאם לסוג הרכב, וכי התובעת לא ביצעה זקיפה מלאה של שווי הרכב בהתאם לתקנות שווי רכב. סוף דבר לסיכום, התביעה נדחית. התובעת תישא ש"ח. 15,000 בהוצאות המוסד בסך

קשורים קשר בל יינתק זה בזה, כצבת בצבת עשויה למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק'. שכן קופת הביטוח הלאומי ממומנת ברובה מדמי הביטוח המשולמים על ידי המבוטחים או בעדם ו'באין גבייה אין חלוקה, אין חוק ואין תכלית חוק'" בעניין חג'ג'). 1844-09-10 ) (עב"ל (ארצי תכלית זו מנחה את המוסד לביטוח לאומי בעת גביית דמי הביטוח, והיא מתווספת לתכלית שביסוד פקודת המסים ולתקנות שווי רכב שעליהן עמד בית המשפט העליון בפרשת אור-זך. כאמור, הדרך שבה פעל המוסד מתיישבת עם הוראת התקנות ועם תכליתן ואין להתערב בקביעת דמי הביטוח שנשלחה לתובעת. נקבע כי כאמור, הדרך שנקטה התובעת הובילה לתשלום דמי ביטוח על כל אחד מן הרכיבים בנפרד, שהוא בדיוק הדבר שביקשה להימנע ממנו מלכתחילה. ייתכן שלו פעלה התובעת אחרת, כלומר, לולא פוצלו הרכיבים מלכתחילה, היה החיוב בדמי ביטוח נמוך יותר. אלא שלאור כלל האמור לעיל ונוכח שיטת הפיצול וההפרדה המהותית בין שני הרכיבים כפי שנעשו על ידי התובעת בפועל, לא נמצא לנכון לאחד את שהופרד ואין לתובעת להלין אלא על עצמה. יתרה מזו, נקבע כי משטוענת התובעת כי היה על המוסד להמשיך במתכונת שהתקבלה על ידי רשות המסים בשעתו גם בשנים מאוחרות יותר - הן השנים מושא הביקורת, אין זה ברור מדוע לא צירפה