ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

36 2022 ספטמבר 552 ידע למידע

טענותיו אלו של המערער וביצעה בחינה טכנית של הפרויקטים ולא בחינה מהותית. בהינתן כל האמור נפסק כי רשות המיסים כלל לא הרימה את הנטל לסתירת החזקה העובדתית בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הירידה בהכנסות המערער בתקופת הזכאות בשל נגיף הקורונה לבין הכנסות המערער בתקופת הבסיס הקבועה בחוק הסיוע הכלכלי. בבחינת למעלה מן הצורך, נקבע כי גם אילו הייתה מתקבלת קביעת ועדת הערר, לפיה הנתונים מצדיקים את העברת הנטל לכתפי המערער, הרי הוא הצליח להרימו והוכיח כי הירידה בהכנסותיו בתקופות הזכאות נגרמה בעטיו של משבר הקורונה. המערער הציג הצעות מחיר ששלח -ינואר 2019 ללקוחותיו בחודשים נובמבר בהיקפים לא מבוטלים, שהיו אמורים 2020 להשתכלל לכדי הזמנות עבודה במהלך . ואולם, 2020 המחצית הראשונה של שנת פרויקטים אלו לא הבשילו בסופו של דבר או נעצרו כתוצאה ממשבר הקורונה, אשר החל לאיים על ענף התעופה עוד בחודשים . אף הדרישה כי 2020 ינואר-פברואר המערער יציג מסמכים מפורטים או התכתבויות בינו לבין לקוחותיו באשר לסיבת הקפאת הפעילות - אינה דרישה סבירה. שורת ההיגיון והשכל הישר מחייבת התייחסות להיקפי העסקאות של המערער בשנים קודמות, המוכיחים כי אין המדובר בעסק זמני או קיקיוני. לא הוצגה כל סיבה סבירה מדוע יש להגיע למסקנה כי המערער חדל מלספק את שירותי האוטומציה ועבר לעסוק רק בשירותים מינוריים של

מראה כי בכל 2016 המערער החל משנת שנה קיימת תנודתיות מסוימת בהכנסותיו, אינה שונה מהשנים שקדמו לה. 2019 ושנת ההתנהלות של עסקו של המערער מאופיינת בביצוע פרויקט וקבלת הכנסות בגין ביצועו (החודשים עם ההכנסה הגבוהה), ולאחר מכן חודש או חודשיים של ביצוע עבודות תחזוקה ותמיכה בפרויקט החדש שהושלם (או אז ההכנסה נמוכה יותר). כמובן, סכומי ההכנסות מושפעים מהיקפו של הפרויקט המבוצע. לא ברור כלל, על שום מה ולמה הסיקה ועדת הערר כי התנהלותו העסקית של המערער השתנתה החל מספטמבר . ההכנסה בחודש האמור היא הכנסה 2019 גבוהה מאוד. מאומה בנתוני ההכנסות אינו מעיד על שינוי 2019 הללו של סוף שנת בהתנהלות העסקית של המערער. למעשה, ההפך הוא הנכון. ההכנסות תואמות את "דפוס" הכנסותיו של עסק המערער על פני שנים. מבין השיטין של החלטת ועדת הערר עולה קביעה ולפיה המערער היה בשלבי סגירה של העסק. נקבע כי לא ניתן לקבל מסקנה זו של ועדת הערר, שאינה סבירה כלל ועיקר. למערער שמורה הפררוגטיבה לנהל את עסקו כמיטב הבנתו. ככל שהמערער סבר כי לא יוכל לבצע יותר 2019 מפרויקט גדול אחד החל מספטמבר והתנהל בהתאם ליכולותיו הביצועיות (כוח עבודה, ציוד ומכונות) - אין בכך כדי להעיד על שינוי בהתנהלות העסקית. בהינתן העובדה כי עסקו של המערער הוא עסק קטן וייחודי, הפונה לקהל לקוחות מצומצם, לא ניתן לקבוע כי טענתו זו אינה סבירה. מה שאינו סביר בעיניי היא העובדה כי ועדת הערר לא הביאה בחשבון שיקוליה את