ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

2022 אוגוסט 551 ידע למידע 97

הזיקות העומדות לבחינה: זמן השהייה בישראל, קיומם של נכסים בישראל, מקום מגורים פיזי, מקום מגורי המשפחה, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכלי, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ועוד. בית הדין הגיע להחלטה כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה בנסיבות העניין מביא למסקנה כי טרם פטירת המנוח ובמשך רוב התקופה בשנים שקדמו לה, לא שהה המנוח בישראל. המבוטחת העידה כי המנוח שהה בארצות הברית חמש שנים, התגורר בדירה שכורה, עבד שם, הוציא רישיון נהיגה וניסה להוציא "גרין קארד" – כל אלה מעידים על תושבות קבע בארצות הברית. יתרה מזאת, חרף שלילת התושבות לא הגיש השגה על החלטת הב"ל. גם בתקופה שבה שהו בני הזוג בישראל לאחר חזרתם הראשונה מארצות הברית טרם הנישואים – לא הוכח כי חיו בישראל חיי קבע, שכן התגוררו אצל הורי המבוטחת ולא בדירה שלהם. לאור הנמקות אלו, נמצא שגם באופן מהותי לא היה המנוח תושב ישראל טרם פטירתו, ומשכך אלמנתו אינה זכאית

דיון והחלטה תחילה בחן בית הדין את כשירותה של ההודעה על שלילת התושבות. לאחר חקירת המבוטחת ואימו של המנוח התברר כי אמנם התגורר בעבר בכתובת הרשומה באותו מועד, וזו הייתה כתובתה של סבתו. על שכחת עובדה זו בתצהירי האם אומר בית הדין: "הימנעותה של העדה מלציין עובדה זו, שהייתה ידועה לה, מעמידה את גרסתה באור מסוים". בסיכום עניין זה קובע בית הדין כי חזקה שהמבוטח קיבל את ההודעה. חודשים מקבלת ההודעה 12 מאחר שחלפו ולא הוגשה תביעה כנגדה, הפכה שלילת התושבות לחלוטה. אמנם היה ניתן להגיש בקשה להכרה כתושב חוזר, אך לא כך נעשה. לדעת בית הדין די היה בנקודה זו כדי לדחות את התביעה, אולם בית הדין פנה לדון בעצם התושבות, לו ניתן היה לערור על קביעת שלילת התושבות: ● המועד הקובע לבחינת זכאות לקצבת שאירים הוא מועד פטירת המנוח. ● לפי הלכת יאסמין, "הלכה פסוקה היא כי תושבותו של מבקש גמלה על פי חוק הביטוח הלאומי, תיקבע על פי המקום שבו נמצא מרכז חייו, אותו מקום אליו מכוונות מירב הזיקות בחייו".

לקצבת שאירים. התביעה נדחתה.