ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

2022 יוני 549 ידע למידע 73

מורידים לעניין תחולת האמנה. כמו כן, נטען כי המוסד מתעלם מכך שמדובר בעובדי חברה זרה אשר נשלחו לתקופות העסקה במקומות שונים בעולם, וכי מדובר במצב המוסדר במסגרת האמנה. בית הדין לעבודה קבע כי בענייננו האמנה אינה חלה על העובדים, שכן בזמנים הרלוונטיים להוצאת השומות היו שני העובדים "תושבי ישראל". לפיכך חל עליהם הכלל שלפיו תושב ישראל המפיק הכנסה בישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי. במקרה זה אין נפקות לזהות ולתושבות של המעסיק שלהם בישראל, או למקום שממנו הגיע העובד שהוא "תושב ישראל" לעבוד בישראל. לאמנה נועד לתת מענה לאותם 6 סעיף עובדים שאינם תושבי ישראל ומוצבים לעבוד בתחומה עבור מעסיק שאינו ישראלי. כך, כשאין מחלוקת בנוגע להיותו של עובד בישראל "תושב ישראל" (ללא קשר לזהות מעסיקו), עובד זה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד. כמו כן, אין כל נפקות לכך שאותו עובד מחזיק או אינו מחזיק באזרחות נוספת. באשר לחוק הבריאות קבע בית הדין כי הוא אינו כלול במסגרת האמנה. האמנה קודמת בזמן לחקיקתו של חוק הבריאות, ולכן בהתאם להלכה יש לפרש בצמצום הוראות באמנה בין מדינתית, כך שלא ניתן לקרוא לתוכה על דרך של היקש או פרשנות משפטית תנאים שאינם כלולים בה במפורש.

וגרמנים העובדים במדינה שאינה מדינתם, ימשיך מעסיקם לשלם עבורם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות והם יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות במדינה שבה הועסקו בפועל. העובדה שהעובד עבד במדינות נוספות בתקופה שבין העסקתו בגרמניה לבין מועד העתקת מקום מגוריו לישראל אינה מטילה עליו כל חבות אחרת. באשר לביטוח הבריאות קבעה ועדת הערר כי אף על פי שחוק ביטוח בריאות ממלכתי , עת אומצה 1975 לא היה קיים בשנת האמנה, אין בכך בכדי להחריג את ביטוח הבריאות הישראלי מתוקף תחולת האמנה. משכך, יש להחילה באופן הדדי ושוויוני גם על ביטוח הבריאות הישראלי. בערעור אשר הגיש המוסד לביטוח לאומי, נטען כי ועדת הערר שגתה בנוגע לתחולת האמנה ואופן פרשנותה ויישומה ביחס לשני העובדים, שכן מדובר בעובדים "תושבי ישראל" הכפופים להוראות הדין הישראלי ולחוק הביטוח הלאומי. על כן היה על החברה לנכות בגינם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות לפי הדין בישראל לגבי תושבי ישראל. באשר לדמי ביטוח בריאות טען המוסד כי חוק הבריאות נחקק לאחר כריתת האמנה וכי ישראל לא ביקשה להכלילו במפורש במסגרת האמנה. לפיכך, הוא אינו יכול לחול רטרואקטיבית. החברה טענה מנגד כי רישומה של החברה כחברת חוץ ברשם החברות הישראלי ופתיחת תיק ניכויים, אינם מעלים ואינם