ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

68 2022 יוני 549 ידע למידע

מיותרות בשל עמידתה העיקשת של העוררת על עמדתה, ניתן להביא את הדבר בחשבון בפסיקת הוצאות משפט. במישור השומתי, אין להותיר את העוררת כרוכשת יחידה, או כמעט יחידה, שתמוסה לפי שווי גבוה יותר. ויודגש כי כאשר המנהל מציע פשרה לנישום אחד שעשה עסקה אחת והנישום דוחה את הצעת הפשרה וממשיך בהתדיינות מול המנהל, אזי המנהל אינו מחויב כלל לשוב ולהסכים לסכום הפשרה שהוצע תחילה. ברי כי אם ערר הנישום יידחה, זכאי המנהל לגבות מס על פי מלוא השומה. ואולם כאן המקרה שונה והמנהל אימץ אותה קביעה לגבי מאות רוכשים, אשר כולם נמצאים בנסיבות זהות או דומות מאוד. משכך, נפסק כי השומה תתוקן וייושמו בה נתוני הסדר הפשרה הכללי. הערר בעיקרו נדחה. עם זאת, לנוכח הנסיבות הייחודיות של המקרה הנדון, הורתה ועדת הערר למנהל מיסוי מקרקעין, להחיל על העוררת את עקרונות הסדר הפשרה הכללי. על העוררת הושתו הוצאות משפט בסכום ש"ח. 50,000 כולל של

45,000 הבסיסי של דירת מגורים הוא ש"ח. לבסוף הגיע לפשרה עם הרוכשים, רובם ככולם, ולפיה השווי לעניין הטלת ש"ח למ"ר 42,000 מס רכישה יעמוד על לדירת מגורים. העוררת דנן סירבה להצעת המנהל להצטרף להסדר הפשרה הכללי. בהחלטה בהשגה הפחית המנהל את השווי ש"ח, ולמרות זאת העוררת 45,000 לכדי המשיכה לעמוד על עמדתה המקורית והגישה ערר זה ובכך היא לקחה סיכון. ואולם אין זה מקרה רגיל של נישום בודד, המסרב להצעת פשרה מטעם רשות המסים ובוחר למצות את ההליך המשפטי. במקרה כאמור, מוצדקת דרישת רשות המסים לדבוק בשומה המקורית - כי הרי הצעתה לפשרה סורבה. כאן, לעומת זאת, מאות רוכשים אחרים באותו פרויקט קיבלו בסופו של דבר שומות מתוקנות 42,000 המבוססות על שווי מכירה של ש"ח למ"ר. משמע, המנהל אימץ נתון זה, אמנם אגב פשרה, כראוי והוגן בנסיבות המקרה. בנסיבות אלו, נקבע כי יש להחיל את הפשרה כהסדר המגלם את מיטב שיקול הדעת של המנהל בסופו של ההליך כלפי מאות הרוכשים - גם על העוררת. אף על פי שהעוררת לא אימצה את ההסדר ו"התעקשה" לטעון לשווי נמוך יותר, אין "להעניש" אותה על כך. אם נגרמו הוצאות

סוף דבר הערר נדחה.