ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

2022 יוני 549 ידע למידע 55

חזקה לפיה לו היא הובאה, היא הייתה פועלת לחובתו של מי שמצופה היה ממנו להביאה". ראינו לעיל שהציר שסביבו סובבות השאלות כולן הוא ציר תושבותו של הנווד. ההכרעה אם הנווד הדיגיטלי נותר תושב ישראל או שמא ניתק את תושבותו הישראלית היא קריטית לבחינת השאלות הללו. נפנה אפוא לבחינת השאלות: ) נווד דיגיטלי שלא נותק מרכז חייו 1 מישראל (לפי המבחנים ובנטל השכנוע שהצגתי לעיל), ולכן נחשב תושב ישראל, יחויב במס ובדיווח בישראל על כלל הכנסותיו ברחבי העולם (לרבות משכורת ממעביד ישראלי), ככל תושב ישראל אחר. כמובן, הוא יזכה לניכויים ולקיזוזים ככל תושב ישראלי. יתרה מכך, נוכח תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), , ייתכן ויותרו לו, 1972 התשל"ב- במידה מסוימת, הוצאות בגין שהייתו מחוץ לישראל, ככל שתרמו לייצור הכנסתו. אדגיש כי נווד כאמור חייב אף בדמי ביטוח לאומי (בשיעור מהכנסתו השנתית). אם נותקה 12% תושבותו הישראלית, לא יחויב במס ובדיווח בישראל אלא ביחס להכנסה שהפיק בתחומי ישראל. ) ככל שלא נותקה תושבותו הישראלית, 2 הנווד חייב כאמור במס ישראלי על כלל הכנסותיו, גם אם הופקו מתוך כדור פורח. במקרה כזה, הוא חייב

של המערערת רחוק כרחק מזרח ממערב ממצבו של אדם המעביר את ימיו ולילותיו על סיפונה של יאכטה ואין לו כל בסיס קבוע אלא הוא נע ונד ממקום למקום, שט על פני ימים ואוקיינוסים ועוגן פעם בנמל זה ופעם באחר". אמנם ייתכן מצב - שונה מזה שנדון בפרשות אמית ורפאלי - שבו אכן יעלה בידו של אדם להוכיח כי אין לו כל זיקה לאף מדינה, וכי הוא "חסר תושבות". אולם מצבים אלה נדירים, וכבד יהיה הנטל להוכיחם. נוכח קביעתו של כב' השופט בורנשטיין בפרשת בר רפאלי, יש לזכור כי לכל הפחות מוטל נטל השכנוע בנוגע לשאלת התושבות על היחיד ולא על פקיד השומה. משכך, על הנווד הדיגיטלי מוטל הנטל הכבד, לשכנע כי אין הוא תושב בישראל (או תושב בכל מקום אחר בעולם). אין לזלזל בשאלת נטל השכנוע לרבות הבאת עדים וראיות שיתמכו בטענה. במקרים רבים (למשל בפרשת אמית, או בפרשת בר רפאלי שהוזכרו לעיל) יהיה בהם כדי להכריע בתיק. אם הנישום, הטוען להיעדר תושבות, מותיר "חלל ראייתי" בשאלות הנוגעות לבחינת תושבותו, הרי לא הוכיח כי זיקותיו קושרות אותו אל מחוץ לישראל. בר רפאלי, למשל, טענה כי ביתו של ליאונרדו דיקפריו (השחקן הידוע) היה ביתה, אך לא הביאה את השחקן כעד במשפטה. היה בכך להכריע: "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המערערת לא הביאה לעדות את ליאונרדו או, למצער, מי מטעמו [...] כידוע, הימנעות מהבאת ראיה מקימה