ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2022 מאי 548 ידע למידע 103

העיקריות בהלכת גדות ובהלכת מד"א, אם לא העיקרית מביניהן, היא הצורך למנוע הכרעות סותרות של הרשויות המינהליות. אלא שבהיעדר החלטה של רשות אחת, הרשות השנייה ממילא אינה סותרת אותה. משום כך, ומשעה שפקיד השומה כלל לא בחן סוגיה מסוימת, לא ניתן להגיע למסקנה כי הוא נתן הכרעה עקרונית לכאן או לכאן. משכך, אם אין בנמצא קביעה עובדתית כלשהי של פקיד השומה, הרי לא ניתן לומר שהמל"ל סתר באופן כלשהו את עמדתו של פקיד השומה. זאת ועוד, 'הצורך באחידות' למול הסכם השומה אינו מחייב בהכרח התאמה מלאה לחלוטין של הסכם השומה. כאמור, הלכת גדות והלכת מד"א חלות על מצב שבו הופעל שיקול דעת על ידי אחת הרשויות. יתרה מכך, במקרים הנכונים והראויים, ולפי שיקול דעתו המינהלי, רשאי המל"ל אף 'לפרק' את שומת מס הכנסה, ואף להתייחס למה שיש בה ולמה שאין בה. וכך נקבע בעניין מד"א: "משנערכה שומת ניכויים על ידי מס הכנסה רשאי המוסד להתבסס עליה". אכן נימוקים של יעילות, חיסכון ומדיניות ציבורית תומכים בכך ששתי רשויות ציבוריות תגענה לאותה התוצאה, אך זאת במקרים של הבחנות אפשריות שנקבעו במסגרת החוק, ובשים לב לתכליות השונות של החוקים שמכוחם פועלת כל אחת מהרשויות. יתר על כן, 'הצורך באחידות' למול הסכם השומה לא חל כאשר תכליות חוק הביטוח הלאומי מצדיקות החלטה נבדלת ונפרדת.

הסתמך על הסכם השומה שנערך בינה לבין פקיד השומה, אולם הוא הרחיב את החיוב בדמי ביטוח לאומי מעבר להסכם זה ובניגוד גם לעמדת פקיד השומה. לשיטתה, הפסיקה מחייבת את המל"ל לאמץ את הסכם השומה כ'מקשה אחת' - מה שלא נעשה על ידו. המל"ל טוען כי פעל כדין וכי לא פרץ את מסגרת השומה שנערכה לתובעת על ידי פקיד השומה, אלא התייחס בהחלטתו לנושאים שפקיד השומה לא התייחס אליהם. המל"ל מדגיש כי בפועל, הרכיב היחידי שנמצא במחלוקת בין הצדדים הוא הפחתת ניכויי רשות בשכר ברוטו, קרי - קיזוזים שונים שמבצעת התובעת משכר עובדיה בגין הסדר ההחכר (ליסינג). נטען כי התובעת נוהגת ונהגה לנכות קיזוזי שכר אלה משכר העובדים בערכי ברוטו, בטענה שמדובר בהוצאה של המעסיק עצמו. מנגד, לעמדת המל"ל, מדובר בהוצאה פרטית של עובד התובעת, ולכן התובעת צריכה לנכות את ההוצאות הפרטיות משכר העובדים בערכי נטו. בית הדין פסק: כב' השופט ט' גולן פסק כי יש לדחות את התביעה. הצורך באחידות למול הסכם השומה לא חל כאשר הסכם השומה "שותק" בנוגע לרכיבים שבמחלוקת, אלא במצב שבו הופעל שיקול דעת על ידי אחת הרשויות, במקרה זה פקיד השומה, והנושא נבחן על ידי אותה הרשות - כך נקבע בעב"ל בעניין מדא ודב"ע 57587-03-19 ) (ארצי בעניין גדות. אחת המטרות 0-14/ (ארצי) נה