ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

88 2022 אפריל 547 ידע למידע

תחולת האמנה. בטענה כי האמנה אינה חלה על שני העובדים מהטעם שבזמנים הרלוונטיים הם היו תושבי ישראל, המוסד מתעלם מכך שמדובר בעובדים של חברה זרה אשר נשלחו לתקופות העסקה למקומות שונים בעולם. מצב זה, כפי שקבעה הוועדה, מכוסה ומוסדר באמנה - מניעת חיוב כפול מחד גיסא ומניעת מצב של שלילת זכויות בשתי המדינות מאידך גיסא. העובדה שהעובדים מושא הערעור הגיעו לעבוד בישראל לאחר עבודה במדינה אחרת אינה מעלה ואינה מורידה לעניין תחולת האמנה. בית הדין פסק: כב' השופט א' שגב פסק כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בזמנים הרלוונטיים להוצאות השומות, היו שני העובדים תושבי ישראל. לפיכך, חל עליהם הכלל שתושב ישראל, המפיק הכנסה בישראל, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי. עיקרון זה שלוב בעקרון יסוד בחוק הביטוח הלאומי - היותו של מבוטח תושב הארץ. במקרה זה, אין נפקות לזהות המעסיק לאמנה נועד ליתן מענה 6 בישראל וסעיף לאותם עובדים שאינם תושבי ישראל המוצבים לעבוד בתחומה עבור מעסיקם שאינו ישראלי. הוועדה נתפסה לכלל טעות שעה שקבעה כי שני העובדים שלעיל חוסים תחת הוראות האמנה מהטעם שמעסיקתם חברת לופטהנזה היא חברת חוץ. הוועדה החילה על שני העובדים הללו את הוראות האמנה רק משום שהגיעו לעבוד בישראל ממדינה זרה וסבורני כי אין נפקות לשאלה מהיכן הגיע עובד שהוא תושב ישראל לעבוד

לטענת המוסד, בהחלטת הוועדה נפלו שגיאות בנוגע לתחולת האמנה ואופן פרשנותה ויישומה ביחס לשני העובדים הרלוונטיים, מהטעמים הבאים: (א) בתקופות הרלוונטיות לביקורת הניכויים, שני העובדים שלעיל היו תושבי ישראל ולכן הם כפופים להוראות הדין הישראלי ולחוק הביטוח הלאומי, ולהם בלבד. לפיכך היה על המשיבה לנכות בגינם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, כמתחייב בחוק; החלטת ועדת השומה הקובעת כי המשיבה היא חברת חוץ ועל כן חלים על עובדיה סעיפי האמנה, היא החלטה שגויה; המשיבה העסיקה עובדים נוספים מלבד שני עובדים אלה ובגינם אף העבירה כדין תשלומים למוסד. הוועדה החילה על שני העובדים דין שונה רק משום שהגיעו לעבוד אצל המשיבה בישראל ממדינה אחרת ומדובר בהבחנה מלאכותית, שכן אין נפקות לשאלה מהיכן הגיע העובד לעבוד בישראל והיה צריך להחיל עליהם דין שווה. המשיבה מצדה סמכה את ידיה על נימוקי הוועדה וטענה כי: הערעור שהגיש המוסד לוועדה חותר תחת תכלית האמנה כפי שהמוסד עצמו מציג אותה בפרסומיו; הערעור יכול שיהיה רק בעניינים משפטיים ולא עובדתיים ולכן יש לדחות את החלק בערעור העוסק בחיובים בגין פריסת שכר, ולא עלה בידי המוסד להוכיח כי דמי הביטוח בגין פריסות שכר הנובעות מתשלומי בונוס ומשכורת י"ג, חושבו שלא כהלכה; רישומה של המשיבה כחברת חוץ ברשם החברות הישראלי ופתיחת תיק ניכויים, אינם מעלים ואינם מורידים לעניין