ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2022 פברואר 545 ידע למידע 81

את מבוקשם. יתרה מזאת, אף אם נכונה הטענה שטרם הוכחה כי נגרמה להם עוגמת נפש מראשית הליכי הגבייה, ממילא אין בסמכותה של ועדת הערר להורות על כל פיצוי או תרופה אחרת בשל כך. כפועל יוצא מכך, כל פסיקה של ועדת הערר בהליך זה תהיה "ברמה ההצהרתית בלבד". דהיינו, ועדת הערר מתבקשת להפיק חוות דעת משפטית, ללא נפקות מעשית עכשווית לצדדים המסוימים להליך הערר. מן המפורסמות הוא כי קיים עומס רב במערכת בתי המשפט בישראל וגם בפני ועדות ערר מיסוי מקרקעין. רבים מאוד העררים המחייבים הכרעה שיפוטית, ובחלקם מונחים על כפות המאזניים סוגיות עקרוניות וסכומי מס משמעותיים ביותר. משכך לא יהיה זה מוצדק להקדיש משאבים יקרים לדיון עיוני בלבד. להכרעה בסוגיות המועלות אין "חשיבות עקרונית מיוחדת" והנושאים הנדונים הם בתחום מינהל המס הרגיל. אמנם הדברים עלולים לחזור על עצמם בעתיד - אצל נישומים אחרים - אם רשות המסים לא תקבל את עמדות העוררים ותשנה את דרכי פעולתה. ואולם דומה כי בינתיים קיימים מסלולים חלופיים להצפת הסוגיות: הגברת המודעות הציבורית (לרבות באמצעות פניות לרשות המסים עצמה, ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי החשבון, כתיבת מאמרים); פנייה למבקר המדינה (או למבקר הפנים ברשות המיסים); וכמובן פנייה לכנסת ולשר הממונה. נוסף על כך, אם וכאשר הנושאים יעלו שוב אצל נישומים אחרים, ייתכן שיהיה מקום לפנייה דחופה לוועדת הערר,

וזה חדל מהליכי הגבייה, הסכים לקבוע סכום מקדמה, המקדמה שולמה, ואף הונפקו אישורי מס שבח. דהיינו, במקרה הקונקרטי, הכול בא על מקומו בשלום. לטענת העוררים, הכרעת ועדת הערר בסוגיות האמורות חשובה חרף פתרון הבעיה במקרה קונקרטי, כעניין של "מיצוי הליכים" וכדי לסלול את הדרך להגשת לחוק 88 תובענה ייצוגית. במסגרת סעיף ניתן לערור על החלטות המנהל שיש בהן משום "תקלה החוזרת על עצמה". במקרה דנן, מדובר בפעולות החוזרות על עצמן, מאחר שהמערכת הממוחשבת של המנהל תוכנתה להתחיל בהליכי גבייה אף לפני א לחוק. כמו כן, 90 מילוי התנאים שבסעיף בהיעדר הכרעה שיפוטית, המנהל ימשיך לסרב להנפיק שוברי מקדמה לקונים כאשר המוכר לא מסר הצהרה. לטענת העוררים, שלילת האפשרות להמציא אישורי מיסים ונקיטת הליכי גבייה נגד נישומים מתוך פגיעה בכבודם וברכושם בניגוד לדין, היא עילה להתערבות ועדת הערר. המנהל טען מנגד כי יש לסלק את הערר על הסף לנוכח היותו "אקדמי ותיאורטי". לטענתו, המשך שמיעת הערר יהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט פסק: כב' השופט ה' קירש פסק כי יש מקום לקבל את בקשת המנהל ולסלק את הערר. אין מחלוקת כי מתן מענה לשתי הסוגיות כבר אינו נחוץ במקרה של העוררים, וכעת לא נדרש כל סעד מעשי והם קיבלו