ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

2022 פברואר 545 ידע למידע 135

) - גם סעיף זה לא יחול אם היחיד הוא בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, 1() א(א 62 גם בחבר בני האדם האחר. (בלשון הסעיף: "על אף הוראות כל דין או הסכם") לפיה חזקה ) קובע 3 א(א)( 62 סעיף או יותר מסך כל 70% בהתקיים התנאים המנויים בסעיף (כשהתנאי העיקרי - מקורן של הכנסתה החייבת של חברת המעטים בשנת המס, למעט הכנסות מיוחדות, הוא בשירות שניתן על ידי היחיד או קרובו, לרבות עובדי החברה, במישרין או בעקיפין, לאדם אחד או קרובו) - יראו את פעולות היחיד כ"פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו", וזאת גם אם באופן ברור, אם במפורש ואם מכללא - לא חלים יחסי עובד-עביד ואף אם אין מדובר בסוג פעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו. ) היא חזקה חלוטה או חזקה 3 א(א)( 62 השואל מבקש לברר האם החזקה האמורה בסעיף הניתנת לסתירה. זוהי שאלה פרשנית שיש לפרש על פי תכליתו של החוק כשנקודת המוצא ). כבר נקבע לא אחת כי במקום שלשון החוק 165/82 היא לשון החוק (עניין חצור, ע"א אינה ברורה וניתן לפרשה לשתי פנים, אזי יש לבחון את תכלית החוק ומטרתו בכדי לקבוע האם החזקה היא חזקה חלוטה או חזקה הניתנת לסתירה (ראו לעניין זה, בין השאר, את (ד) לפקודה). לשם ההשוואה 66 הדיון בפס"ד קלס ובפס"ד מלכיאלי בעניין פרשנות סעיף לפקודה, שם נקבע: 1 נבחן למשל את הגדרת "תושב ישראל" במסגרת סעיף ( חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל - 2)" (א)...; (ב); ) ניתנת לסתירה..." 2( ( החזקה שבפסקה 3) (ההדגשה אינה במקור – אב"ה) כלומר, במסגרת הגדרת תושב ישראל עצמה נקבע כי היא ניתנת לסתירה. ", ואף אם יימצא כי על אף הוראות כל דין או הסכם נזכיר כי לשון הסעיף בענייננו קובעת: " ניתן לפרש לשון זו לשתי פנים – יש לבחון מהי תכלית החוק ומטרתו כדי לקבוע כי החזקה ניתנת לסתירה. נזכיר כי מקום שבו לשון החוק אינה משתמעת לשתי פנים, אזי אין מקום לפרשנות והחזקה היא חלוטה. החזקה תהא חלוטה שעה שהמחוקק מבקש להתייחס לפעולה מסוימת כתכנון מס בלתי נאות, יהא המניע הסובייקטיבי העומד מאחוריה אשר יהא. קביעה כזו היא אמנם קביעה גורפת ומשכך עלולה לחול אף על נישומים תמימים באופן בלתי צודק, אולם היא מאפשרת לרשויות המס להתגבר על בעיית קשיי ההוכחה באופן אבסולוטי ("אמת ויציב – יציב עדיף").