ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף מאמרים

2022 ינואר 544 ידע למידע 77

חשוב אם כן לזכור, כי ניהול ושמירה על רישומים מלאים ומסודרים הם הכרחיים למקרה שבו מתעוררת מחלוקת בעניין שאלת אמיתותה של חשבונית שבגינה מבוקש ניכוי מס תשומות. על העוסק להיות מסוגל להראות בכל רגע כי החשבוניות המוגשות על ידו ניתנו בגין סחורה (או שירות) אמיתיים שהוא קיבל; שקיימת התאמה בין כמות הסחורה שהוא קיבל לבין הכמות והסכום הנקובים בחשבונית; כי קיים רישום של ביצוע העסקה (הספקת הסחורה או תוצאות מתן השירות); כי הוצא תשלום בגין העסקה התואם את סכום החשבונית וכי הגורם שסיפק את הסחורה או השירות הוא אותו הגורם שהוציא את החשבונית. ללא הקפדה על כל אלה, יתקשה הנישום לעמוד בנטל המוטל עליו להוכחת אמיתות העסקה והוא עלול למצוא את עצמו במצב שבו רשויות המס לא יכירו בחשבוניות המוגשות על ידו לצורך ניכוי מס תשומות, ואף חמור מכך - הדבר עלול להביא לפסילת ספרים ולהטלת קנסות.

כפי שעולה מפסק הדין, מלבד הוכחת התשלום בגין העסקה הנטענת יש להוכיח גם את קבלת הסחורה וזאת באמצעות ניהול ספרים תקין כגון ספר תנועות מלאי, ספר הזמנות, תעודות משלוח וכד'. נוסף על כל אלה, בית המשפט הזכיר בפסק דינו פסיקה קודמת של בית המשפט העליון אשר קבע כי גם אם מדובר בחשבוניות שהוצאו בגין עסקה אמיתית, אולם נפל בה פגם אחר, למשל אם נערכה עסקה אמיתית עם פלוני בעוד החשבונית הוצאה על ידי אלמוני - יראו את החשבונית ככזו שהוצאה שלא כדין, ולא ניתן יהיה לנכות בגינה מס מ.א.ל.ר.ז שיווק 03/4069 תשומות (ע"א מתכות בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ; ע"א מנהל מס ערך מוסף - תל אביב נ' 16/10071 טי.גי.די הובלות בע"מ). בית המשפט ציין כי להלכה זו ישנו חריג המאפשר במקרים נדירים להכיר בחשבונית, כאשר הנישום מצליח להוכיח כי פעל בתום לב במישור הסובייקטיבי ועשה כל פעולה סבירה כדי לבדוק אם אמנם הגורם שהוציא את החשבוניות הוא אותו הגורם שעימו נערכה העסקה, אולם מדובר בחריג מצומצם שאינו רלוונטי לעניין שנדון במקרה זה.