ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
מס הכנסה פסקי דין
2021 אוקטובר 541 ידע למידע 57
לפקודה, מאחר שלצלאל לא הייתה פעילות המגיעה לכדי "עסק" ומאחר שהכנסות המימון שלה מקורן בהכנסות מריבית לפי ) לפקודה, היא לא הייתה זכאית 4(2 סעיף לקזז כנגדן הפסדים עסקיים מועברים משנים קודמות. עוד קבע המשיב כי ההוצאות המשפטיות שדרשה צלאל בשנת אינן מותרות בניכוי. 2011 המס לטענת בעלת המניות וחברת צלאל, לא נפל פגם בסיווגן של משיכות הבעלים כהלוואות. משיכות הבעלים נרשמו כהלוואות ונשאו (ט) לפקודה. 3 ריבית שנתית בהתאם לסעיף ההכנסות מריבית דווחו, והמס בגינן שולם על דרך של קיזוז הפסדים בצלאל. לדידו של המשיב יש לראות במשיכות הבעלים הכנסה מדיווידנד בידי צילה. החברות וצילה לא חתמו על הסכם למתן הלוואות; לא נקבעו מועדי פירעון ההלוואות; ההלוואות ניתנו ללא בטוחה או ערבות, על אף שמדובר בסכומים מיליון ש"ח. 6.6- שמצטברים לכדי סך של כ בית המשפט פסק: כב' השופטת י' סרוסי פסקה כי הערעור דנן מורכב משלוש שאלות שונות: הראשונה, כיצד יש להתייחס אל משיכות הבעלים, האם כאל הלוואות או כאל דיווידנד; השנייה, האם ניתן לקזז כנגד הכנסות המימון את ההפסדים העסקיים המועברים; והשלישית, האם ההוצאות המשפטיות מותרות בניכוי. נקבע כי דין הערעורים להידחות, למעט בנקודה אחת הנוגעת לעצם קיומן של הכנסות המימון, וכטענת המשיב, אכן מדובר בדיווידנדים.
אומנם, בדוחות הכספיים של החברות נרשמו משיכות הבעלים כ"יתרת בעלי מניות" ואף נרשמו הכנסות מריבית בגין (ט) 3 המשיכות בהתאם לשיעור לפי סעיף לפקודה, אולם כידוע, לא די בכך כדי לעמוד על מהותן של משיכות הבעלים. רישום כהלוואה יכול שייעשה בין שאכן מדובר בהלוואה ובין שמדובר במשיכת דיווידנד, לפקודה, שקבע 235 ולא בכדי הוסף תיקון כי לאחר זמן מסוים יש לראות בהלוואה 235 הכנסה, על אף אופן רישומה. תיקון לפקודה אומנם אינו חל בענייננו, אולם עדיין אין בכך לגרוע מן העיקרון שהרישום אינו חזות הכול, וכי במקרים המתאימים, ניתן לסווג הלוואה כהכנסה פירותית. כלומר, גם אם לא מתקיימות בענייננו ההוראות הקשיחות שהוספו בתיקון לפקודה, עדיין אין מניעה לקבוע כי 235 במקרים מסוימים מהותה של ההלוואה הרשומה היא הכנסה מדיווידנד. נקבע כי בנסיבות המקרה דנן, מלבד אותו רישום בספרים, כל יתר המאפיינים של משיכות הבעלים מצביעים על כך שמדובר במשיכה של דיווידנד. לא נעשה כל הסכם בין הצדדים בקשר להלוואות ולתנאיהן, לא נקבע מועד לפירעון ההלוואות ולא ניתנה בטוחה כנגד ההלוואות על אף סכומן הגבוה. משיכות הבעלים נעשו כלאחר יד, בסכומים ובמועדים משתנים, כאשר למשיכות הבעלים אין מטרה מוגדרת מלבד שימוש שוטף בכספים. לאורך הזמן הן הלכו ותפחו, טיפין טיפין, משל החברה היא הארנק הפרטי של בעלת המניות. מן הצד השני, אף הריבית שנרשמה בספרי צלאל לחובת בעלת המניות, לא שולמה בפועל. על זאת
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online