ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

28 2021 אוקטובר 541 ידע למידע

משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס פרסונאלית. שינוי זה הביא לכך כי גם הכנסות שהופקו מחוץ לישראל נתפסו ברשת המס. כדי ששינוי זה לא יביא להרתעת העלייה לישראל, חוקק סעיף ) לפקודה שנותן פטור ממס על רווח 1() (ב 97 הון ממכירת נכס של העולה מחוץ לישראל, שנים מיום העלייה 10 למשך תקופה של לישראל. נטען כי אילו ידע המחוקק כי הסעיף ישמש עולה חדש אשר ימכור את הנכס שלו לחברה בבעלותו, רק לצורך ניצול הפטור, הוא בוודאי היה מונע פרצה זו, שכן עסקה זו מקעקעת את היסוד של מתן הפטור וגורמת לאפליה בין העולה החדש ובין יתר תושבי ישראל. בסוגיית הכנסות מו"פ נטען כי המערערת דיווחה על שיעור רווח תפעולי מההכנסות בגין מתן שירותי המו"פ מחברות קשורות בחו"ל באופן החורג מחקר השוק שהיא עצמה ערכה. לפיכך, בשומה בצו סיווג פקיד השומה את ההכנסות החורגות מהרווח התפעולי בגובה החציון כפי שקבע חקר השוק של המערערת כהכנסות אחרות של המערערת, שאינן זכאיות להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון. בית המשפט פסק: כב' השופט א' דורות פסק כי על רקע תפיסת ההגנה על הקניין הפרטי, הזכות לתכנון מס הוכרה כחלק מזכות הקניין של הנישום בעניין תיעוש). כעיקרון, 3568/16 (ע"א לא זו בלבד שתכנון מס הוא בגדר פעולה חוקית, אלא שאף מדובר בפעולה רצויה אשר יש לתמרץ את הנישום לעשותה (ע"א בעניין גוטשל). עם זאת, במצבים 1211/14

.2013- ו 2012 בשנות המס 5% ובשיעור של בשלב זה, החל פקיד שומה לבחון את 2013- השומות של המערערים לשנות המס ולהעלות נגד המערערים טענה של 2011 מלאכותיות עסקת מכירת הסימן המסחרי. לאור האמור, קבע פקיד שומה שיש לבטל את כל ההשפעות של עסקת מכירת הסימן המסחרי על הדוחות של המערערת. המערערים טענו כי הרציונל העומד בבסיס ) לפקודת מס 1() (ב 97 הפטור הקבוע בסעיף הכנסה הוא עידוד וקליטת עליה; החזרת הון אנושי איכותי לישראל; עידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות תושבי ישראל; פיתוח המשק; מניעת תכנוני מס מיותרים; והפחתת חיכוך עם רשויות המס. הפטור לעולה חדש חל גם על עסקה עם צד קשור. הנוסח של ההוראה רחב באופן חריג והוא אינו כולל הגבלה כלשהי. נטען כי סיווג עסקה כמלאכותית רק משום שנערכה מול צד קשור אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו. באשר לסיווג הכנסות ממחקר ופיתוח נטען כי המערערת קיבלה "אישור חברה המבצעת מו"פ עבור חב' בינלאומית". תשלומי המו"פ ששולמו למערערת דווחו כהוצאות מו"פ בדוחותיהן הכספיים ושלטונות המס בצרפת הכירו בתשלומים אלה כהוצאות מוכרות לצורכי מס. פקיד שומה טען מנגד כי המערער מכר את הסימן המסחרי תוך ניצול הפטור ממס רווח הון שניתן לעולה חדש הקבוע נערך 2003 ) לפקודה. בשנת 1() (ב 97 בסעיף תיקון משמעותי בפקודת מס הכנסה אשר במסגרתו הוחלפה שיטת המס בישראל