ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

112 2021 אוקטובר 541 ידע למידע

סבורני כי הגוון העסקי בפעולתו של התובע נלמד בין היתר על רקע בחירתו לממש את אותה "הזדמנות עסקית" שנפלה בחלקו, שעיקרה אפשרותו לפעול כתובע מייצג ולהפיק אגב כך רווח כלכלי. הנסיבות האופפות את פועלו של התובע המייצג מן הרגע שהחליט לפעול ככזה ועד לליבון התובענה בבית המשפט ומחוץ לו, מלמדות רובן ככולן על כך שהמדובר בסיטואציה המתאפיינת באוריינטציה עסקית, כזו שיש לסווג – על רקע תכליתו של מוסד התובענות הייצוגיות כפי שזו משתקפת בהוראות החוק – כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי...... . ...לגופם של דברים, המערער דנן גילה כי קמה לו עילת תביעה כנגד סלקום; פנה 56 למשרד עורכי דין לשם בחינת אפשרויותיו; החליט לקחת על עצמו את תפקיד התובע המייצג על כל הכרוך בכך; שכר את עורכי הדין לשם ייצוגו; ליווה את ההליך הנדון עד לחתימתו של הסדר הפשרה; וזכה לבסוף בגמול נאה בגין פועלו זה. מן המצטבר עולה כי המערער מילא תפקיד מעין יזמי וכי הגמול מהווה בעיקרו של דבר תמורה בגין כך. זאת בפרט נוכח העובדה כי במקרה זה נפסק הגמול מתוך הסכום בו זכתה קבוצת התובעים כולה, ועל כן ברי כי המדובר במעין "פרמיה" אותה שילמו חברי הקבוצה למערער בגין הטרחה שנשא והסיכון שנטל (כדברי הנשיא א' ברק בעניין אנליסט). משאלו הם פני הדברים, לא נותר לי אלא לקבוע כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי הגמול שקיבל המערער הינו ) לפקודה, 1(2 תקבול שמקורו בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי כאמור בסעיף וכי על כן יש לחייבו במס כחוק." נראה לנו כי בעקבות אמירתו הברורה של בית המשפט העליון בפסיקה, שחלקים ניכרים ממנה ההובאו לעיל, ועקרונותיה חלים אף במקרה של פשרה במסגרת תובענה ייצוגית ולאו דווקא רק במקרה של הכרעה בתובענה לגופם של דברים, התשובה לשאלה ברורה. שלטונות מע"מ נדרשו לדון בסוגיה בעיקר בהיבט החבות במע"מ וקבעו בהחלטת מיסוי כדלקמן: 1592/17 "העובדות: חברה אשר מסווגת כעוסק מורשה לצורכי חוק מס ערך מוסף נתבעה בתובענה ייצוגית. בפסק הדין אשר ניתן באותו מקרה, נקבע על ידי בית המשפט, כי על החברה הנ"ל להשיב כספים לחברי הקבוצה הייצוגית. בית המשפט פסק, בנוסף ולבאי כוחו. על גמול לתובע המייצג להשבת הכספים,

[ההדגשו כאן ולהלן אינן במקור – ג"ר]

הבקשה: קבלת אישור לכך, כי הסכומים המתקבלים בידי התובע הייצוגי אינם חייבים במס ערך מוסף.