ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

90 2021 ספטמבר 540 ידע למידע

הדגש בבחינת הדברים יהיה על המהות והתוכן ולא על הצורה. ודוק, אין כל מחלוקת כי שני הצדדים קיבלו שירות, ובפנינו שאלה שונה: האם המערערת העניקה שירות נפרד לכל אחד מהם. כאשר האינטרסים והרצונות של שני מקבלי השירותים אינם זהים וכל אחד מהם מוכן לשלם כסף למי שיביא, ככל שניתן בתנאים השוררים בשוק, למימוש האינטרסים שלו באופן מיטבי, נמצא בסיס לומר כי בפנינו שירותים שונים ומופרדים. פער האינטרסים ולעתים ניגוד העמדות לפני ביצוע העשייה מחייבים את המסקנה כי מדובר בשירותים נפרדים. אמנם מבחינתו של נותן השירותים המטרה היא אחת - להשיג מפגש רצונות כדי לזכות בעמלות. נותן השירות אדיש למעשה לתוכן התוצאה (מחיר גבוה יותר, מחיר גבוה פחות) – חשוב לו עצם השגת התוצאה. ואולם הדרך להישג זה מורכבת ממתן שירות שונה לכל צד. מן הכלל אל הפרט נקבע כי בנסיבות המקרה דנן, מעבר לעצם קיומם של הסכמי קבע נפרדים עם כל הלקוחות השונים של הקבוצה, בולטות עובדות אלה: הלקוחות הם לקוחות קבועים שמקבלים מהמערערת מגוון שירותים פיננסיים באורח חוזר ונשנה על פני הזמן. שיעורי העמלה המשולמים על ידי כל לקוח נקבעים מראש ובאופן כללי לסוגי השירותים השונים, ולא ביחס לעסקה זו או אחרת. העמלות נגבות לפי ההיקף הכספי של העסקה הנסגרת, ללא קשר לזהות הצד היוזם והצד הנגדי בעסקה זו. מדובר אפוא בסיפוק צורכי הלקוחות

למערערת הקלת מס בקשר לעמלות שמשתלמות על ידי הבנקים הזרים. המערערת טענה מנגד כי כל אחד מהסכמי ההתקשרות עם לקוחות הוא הסכם למתן שירותים ייחודיים אך ורק ללקוח החתום עליו. טיעון זה מתיישב עם העובדה שכל אחד מלקוחות החברה חתום על הסכם נפרד, וכאמור בו, גם נדרש לשלם באופן נפרד את העמלות בגין השירותים שקיבל. בית המשפט פסק: כב' השופט ה' קירש פסק כי לפי סעיף לחוק מס ערך מוסף, המס מוטל על 2 לחוק. 1 "עסקה" אשר מוגדרת בסעיף אחד מסוגי העסקה שעליהם מוטל המס הוא "מתן שירות", כאשר "שירות" מוגדר כ"כל עשיה בתמורה למען הזולת 1 בסעיף לחוק, עניינו 30 שאיננה מכר...". סעיף "מס בשיעור אפס". ברשימת "העסקאות" (א) שעליהן יחול מס 30 המנויות בסעיף בשיעור אפס, נמנה "מתן שירות לתושב חוץ". נקודת המוצא לבחינת הזכאות (א) 30 לשיעור מס אפס בהתאם לסעיף ) אמורה להיות עיון בהסכם שנערך בין 5( נותן השירות ובין תושב החוץ, ואם עיון זה מגלה כי השירות שביצועו נדרש על פי ההסכם יינתן "נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל", אזי במקרה זה תישלל הזכאות. עיון בהסכם שנכרת עם תושב החוץ הוא אמנם נקודת הפתיחה אך אין הוא נקודת הסיום של בחינת הזכאות, שהרי נושא ההקלה הוא העסקה, ולא ההסכם עצמו. בהקשר זה, כמו בתחום המסים בכלל,