ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף שאלות ותשובות

168 2021 ספטמבר 540 ידע למידע

ובהמשך הדברים, העיר בית המשפט כי:

"מעמדו של איגוד כאיגוד מקרקעין או כאיגוד אחר, מותנה בהיקף ובטיב נכסיו במועד ביצוע העסקה מושא החבות במס. מעמד זה עשוי להשתנות מעת לעת. כך למשל יכול איגוד מקרקעין לרכוש נכסים נוספים שאינם נכסי מקרקעין, שיש בהם לתרום לייצור הכנסה והם אינם טפלים למטרותיו, ובכך להוציאו מגדר הגדרת "איגוד מקרקעין". מיסוי עסקה במניות האיגוד שתבוצע לאחר רכישת הנכסים הנוספים, יהיה מותנה בהגדרת הנכסים שבידי האיגוד במועד העסקה. כך גם להיפך, איגוד שאינו בגדר איגוד מקרקעין, עשוי להפוך, אם ימכור נכסים, לאיגוד מקרקעין, עד כי מכירת מניותיו תטיל חבות במס על פי חוק מיסוי מקרקעין". מנהל מסמ"ק רחובות ואח' נ' גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע"מ ואח', אשר עסק 74/15 בע"א בשאלת סיווגה של חברה שבבעלותה מרכז קניות כ"איגוד מקרקעין", הבהיר בית המשפט העליון לעניין הגדרת "איגוד מקרקעין" כדלקמן: "ניתן לחלק את ההגדרה לשלושה חלקים. הראשון, ההגדרה הבסיסית של איגוד מקרקעין המופיעה ברישה: "איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין." לאחריה מופיעה הגדרה ממעטת: "למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה..."...ולבסוף, בסיפה ישנה הגדרה מרחיבה..: "לא יראו כנכסיו של האיגוד [...]." "איגוד ייחשב איגוד מקרקעין בהתעלם מהאופן שסוּוגו הכנסותיו השוטפות, ככל שמתקיימים בו התנאים המופיעים בהגדרה של 'איגוד מקרקעין'". כמו כן, בשאלה האם 'פעילות עסקית' עולה כדי נכס, התייחס בית המשפט בין היתר גם לעסק של תחנות דלק, אך הותיר את הכרעתו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. "הכרעה בשאלה אם יש מקום להכיר בנכס של פעילות עסקית בנפרד מהזכות במקרקעין מצריכה לבחון תחילה אם הפעילות העסקית היא אכן נפרדת ועצמאית, או שמא היא חלק בלתי-נפרד מהמקרקעין... ניתן להכיר בפעילות עסקית כנכס נפרד רק אם היא אינה קשורה למקרקעין שבבעלותו של האיגוד. לדעתי, פעילות עסקית קשורה במקרקעין בראש ובראשונה כאשר היא נוגעת לשימוש הרגיל במקרקעין, שניתן לעשותו גם באופן פסיבי וללא פעילות עסקית: מכירתם או השכרתם. זו היא פעילות הטבועה במקרקעין ואשר מהווה חלק בלתי-נפרד מזכות השימוש בהם ומהזכות ליהנות מפירותיהם... מכירת המקרקעין נוגעת להפקת רווח חד-פעמי ממכירתם של בית המשפט המשיך וציין כי: ראו בפסק הדין בהרחבה לגבי שלושת חלקי ההגדרה שלעיל. בית המשפט העליון ציין כי: