ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

98 2021 יולי 538 ידע למידע

כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק ; הם הודו 2015-2014 מס ערך מוסף בשנים בביצוע העבירות, ועונשם נגזר. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי יש לדחות (א) לחוק מס ערך 38 את הערעור. סעיף מוסף קובע כי עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבוניות מס שהוצאו לו כדין. חשבונית מס "שהוצאה כדין" פורשה בהלכה הפסוקה כחשבונית מס שהוצאה על ידי לחוק 47 עוסק המורשה לכך לפי סעיף מס ערך מוסף, ומקיימת דרישות טכניות ודרישות מהותיות כאחד. בין הדרישות הטכניות, נדרש שהחשבונית תקיים את א' בהוראות מס הכנסה 9 דרישות תקנה (ניהול פנקסי חשבונות), כך שתוצא על ידי עוסק מורשה, ושכל הפרטים הנקובים בחשבונית המס יהיו נכונים, לרבות תיאור העסקה וזהות הצדדים לה. אשר לדרישה המהותית, על החשבונית לשקף עסקה אמיתית, בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה. המבחן שאומץ בפסיקה לסיווגה של החשבונית כחשבונית שהוצאה שלא כדין לצורך שלילת הזכאות לניכוי מס תשומות הוא מבחן אובייקטיבי, שלפיו די בכך שהחשבונית אינה כדין כדי לשלול את הזכאות לניכוי מס התשומות. עם זאת הכירה ההלכה הפסוקה בחריג לכלל זה, שלפיו יותר הניכוי ככל שיעלה בידי העוסק להוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין. בנסיבות

לטענת המערערת, חברת תלמים סיפקה לה עובדים לכמה פרויקטים שבבנייתם עסקה. העבודות נשוא החשבוניות בוצעו כמוסכם, ותמורתן שולמה במלואה. המערערת נקטה את כל האמצעים לוודא את תקינות החשבוניות, ולשם כך ערכה הסכם עם חברת תלמים ובדקה אישורי ניהול ספרים, ניכוי במקור ומסמכים מרשם החברות. ככל שיתברר שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, הרי היא נפלה לתרגיל עוקץ, ולא היה באפשרותה לדעת שהחשבוניות הוצאו לה שלא כדין. המנהל טען מנגד כי לא זו בלבדשהחשבוניות הוצאו שלא כדין, המערערת אף ידעה על כך, או לכל הפחות עצמה עיניים. נטען כי לא עלה בידי המערערת להוכיח את טענותיה, בעוד הקביעה שלפיה מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, בידיעת המערערת, מבוססת על ממצאים רבים. כן נטען כי עצם טענתה של המערערת בכתב הערעור, שלפיה נפלה לתרגיל עוקץ וכי לא היה באפשרותה לדעת שהחשבוניות הוצאו שלא כדין, תומכת בעמדתו של המנהל, שלפיה מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. המנהל הוסיף וטען כי ריבוי החשבוניות שהוצאו שלא כדין מעיד על התנהלות שיטתית מצד המערערת, ולא על טעות חד פעמית. לטענת המנהל, לאחר בחינת חומר הראיות הגיע למסקנה כי הפועלים הועסקו, ככל הנראה, במישרין על ידי המערערת, ולא על ידי חברת תלמים או ספקיה, וכי החשבוניות שהוציאה תלמים היוו "כיסוי" להעסקת הפועלים על ידי המערערת עצמה. המנהל הפנה לכך שנגד שאקר וחברת תלמים הוגש