ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

40 2021 יולי 538 ידע למידע

שבהתקיימם, "יראו את הפנקסים כבלתי קבילים". נקבע כי התכלית החקיקתית העומדת ביסוד הסעיפים האמורים היא להקשות על העלמת מס, ולהביא לשיטת ניהול ספרים המבוססת על רישום מדוקדק של תקבולים, בסמוך לקבלתם, באופן התורם ליצירת מסגרת ארגונית אשר תמנע שכחה, הזנחה ורשלנות. יתרה מזאת, אף כי מי ש"מוציא מחברו" הוא הנישום, הנושא ב"נטל השכנוע" המרכזי, לצורך פסילת הספרים יש להטיל על פקיד השומה את הנטל להראות כי נמצאו בספרים ליקויים או כי התקבל תקבול עסקי שהושמט מהספרים. המחוקק קבע חובה לניהולם של ספרים מסוימים לפי סוגי הנישומים, והיא הכרחית לצורך בדיקה נאותה של הצהרות הנישומים בנוגע להכנסותיהם. סטייה מהותית מההוראות, כל שכן אי רישום תקבולים בספרים, פוגעת באפשרות לבצע ביקורת יעילה על ספרי הנישומים ולחתור לקביעת מס אמת. הנטל להראות כי אכן נפגעה האפשרות לבצע ביקורת אמת על ספרי הנישום אינו יכול להיות מכביד ביותר, שאם לא כן ניקלע ל"מעגל שוטה". לא ניתן לתת יד למצב שבו מנוע פקיד השומה מלבצע ביקורת אמת על הספרים, בשל מחדליו או מעשיו של הנישום, ובכך גם נמנעת ממנו דה פקטו האפשרות להוכיח כי הספרים לקויים או כי לא נערכו כיאות. אם כן, הנטל המוטל על כתפי פקיד השומה, לצורך פסילת הספרים, אינו נטל השכנוע, והוא רשאי להתבסס בהקשר זה על ראיות מנהליות. כלל הוא מימים

הטענות שבעקבותיהן יוכרע הדיון. ככלל, מחלוקת בין פקיד השומה לבין הנישום בבדיקת נכונות השומה העצמית שמגיש הנישום יכולה להתעורר בשלושה מקרים: המקרה הראשון, כאשר פקיד השומה רואה לנכון לפסול את ספריו של הנישום, המקרה השני הוא כאשר המחלוקת הקיימת מתייחסת למחלוקת "פנקסית" במהותה - שאת התשובה לה ניתן למצוא בפנקסי הנישום, והמקרה השלישי הוא כאשר המחלוקת בין הצדדים היא "לבר פנקסית". נקודת המוצא לדיון היא כי "חובת הראיה", היינו "נטל השכנוע" בערעורי מס נגד נכונות שומה לפי מיטב השפיטה, מוטל על הנישום. מסקנה זאת מתגבשת אף בהתבסס על חלוקת הנטלים במשפט האזרחי על פי הכלל הקובע כי "המוציא מחברו עליו הראיה", החל גם בדיני המס. לפקודה הולכת, במובן 155 הוראת סעיף מסוים, "מן הסוף להתחלה". הנחת היסוד היא כי הספרים נפסלו - או אז, "חובת הראיה" על כי השומה שהוציא פקיד השומה היא מופרזת, חלה על המערער. תכליתו של הסעיף היא לעודד ניהול פנקסים באופן ראוי. הנטל המוטל על פקיד השומה (ב) 130 לצורך פסילת הספרים, נקבע בסעיף לפקודה ולפיו, נדרשים סטיות או ליקויים "מהותיים" לעניין קביעת הכנסה אצל נישום. היינו, כאשר מדובר בליקויים אשר פוגעים מהותית באפשרות לערוך ביקורת לפנקסים, לעקוב אחר הפעולות שביצע הנישום ואחר הכנסותיו. כמו כן, סעיף ) לפקודה קובע רשימת מצבים 1() (יא 130