ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

90 2021 יוני 537 ידע למידע

או הנחה זו אין כל עיגון בלשון התקנה. א נחזית כיוצרת הסדר ממצה 24 תקנה לעניין הוצאה של הודעת זיכוי בעקבות התהוות חוב אבוד. המערערת טענה כי מגבלת הזמן שבתקנה א(ג) פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות 24 הקניין ובחופש העיסוק. נקבע כי מגבלת א(ג) 24 שלוש השנים שקבע השר בתקנה לעניין הודעת זיכוי אינה נראית בלתי מידתית ואין בה כדי לרוקן את הלכת אלקה מתוכנה (ביחוד לנוכח הוראות תקנה א(ד) בדבר השהיית מניין התקופה). 24 המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שבהיעדר נקיטת הליכים משפטיים המשהים את מניין התקופה, על העוסק להוציא הודעת זיכוי בתוך שלוש שנים ממועד הוצאת חשבונית המס. כך לא נעשה במקרה דנא, שבו המערערת מייחסת את החובות האבודים לעסקאות שנערכו עם , ואילו הודעות 2012- ו 2008 נפקו בשנים . באשר לאפשרות 2017 הזיכוי הוצאו בשנת הארכת המועד נקבע כי בהשגה שהגישה המערערת על השומה לפי מיטב השפיטה, בכתב הערעור שהגישה המערערת על דחיית ההשגה, ובסיכומי המערערת בסיום ההליך, לא נטען דבר בנושא סמכות המשיב לחוק קובע 116 להאריך מועדים. סעיף כי המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות. משכך, לכאורה אין זה מופרך לסבור כי סמכות ההארכה לפי חולשת גם על המועד הקבוע 116 סעיף א(ג) סיפה. 24 בתקנה ) להוראת 3( א 23 יתרה מזאת, נקבע כי סעיף הניהול נועד להבטיח כי עוסק המוציא

לאבוד לאחר שלוש שנים ממועד הוצאת החשבונית. לחילופי חלופין, מגבלת הזמן הקבועה בתקנת המשנה בטלה כי היא סותרת את זכותו של העוסק לקבל החזר מס עסקאות בהתאם להלכת אלקה. נקבע כי אין לקבל את הטענה כי פרשנות א לתקנות מס ערך 24 תכליתית של תקנה מוסף מחייבת לקבוע כי אם החוב הפך אבוד אחרי תום תקופת שלוש השנים. התקופה תימנה מהמועד שבו החוב הפך אבוד. לשון התקנה ברורה: הוצאת הודעת א(ב) יכולה 24 זיכוי בהתאם להוראות תקנה להיעשות "כל עוד לא חלפו שלוש שנים" מן המועד שבו "הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב". במקרה זה, כאמור, מחוקק המשנה דיבר בקול ברור וחד-משמעי: מגבלת שלוש השנים נמדדת "מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס" ולא מן המועד שבו החוב הפך להיות אבוד. ניסוח זה משקף החלטה מהותית של מחוקק המשנה אשר לחלון הזמן המותר להוצאת הודעת זיכוי. א(ג) הותקנה באופן 24 ניכר כי תקנה הנותן מענה לרובן המכריע של עסקאות מסחריות, שכישלון התמורה בהן יתגלה תוך זמן קצר יחסית והליכים משפטיים נגד הלקוח החייב יתחילו להינקט (אם בכלל) בתוך שלוש שנים ממועד העסקה, או אז מניין התקופה יושהה ממילא. על פי הטיעון א אינה 24 השני של המערערת, לשון תקנה מביעה עמדה בנוגע להכרה בחובות אבודים שנוצרו לאחר תקופת שלוש השנים. טיעון א 24 זה מבוסס לכאורה על ההבנה שתקנה נועדה לחול אך ורק על חוב שמתגלה כאבוד בתוך שלוש שנים מעת העסקה. גם להבנה