ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

84 2021 יוני 537 ידע למידע

יתרה מזאת, נקבע כי באשר לסעד הנוסף אשר התבקש בתביעה - צו האוסר על מע"מ לדרוש את החוב הנטען מושא התביעה, בית המשפט מעלה מיוזמתו היעדר סמכות עניינית. צו מבוקש זה הוא צו המורה לרשות המדינה להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידה כדין, המצוי בסמכותו של )2() (ד 15 בית המשפט הגבוה לצדק (סעיף לחוק יסוד: השפיטה). המרכיב הדומיננטי בציווי המבוקש הוא מנהלי ולא אזרחי. מדובר בצו המורה לרשויות מע"מ להימנע מלגבות חוב מס נטען. אמנם ניתן, חלף תקיפה ישירה בבג"ץ באמצעות עתירה לציווי, לפנות לבית משפט אזרחי בתקיפה עקיפה בבקשה לסעד הצהרתי, אולם אף אם נראה את סעד הציווי המבוקש בתביעה זו כסעד הצהרתי נוסף מבוקש (להבדיל מסעד ציווי נגד רשות המדינה), אין מקום לתת סעד הצהרתי כזה לאור האמור לעיל בעניין חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב בתובענה לסעד הצהרתי. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, מבלי להיכנס לניתוח הראיות. לא זו אף זו, נקבע כי בית המשפט אכן מפעיל את שיקול דעתו לדחות את התביעה לסעד הצהרתי מפאת חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב אף על פי שאלמלא התנהגותו של התובע, תביעתו הייתה עשויה להתקבל. אחת מעילות התביעה של התובע הייתה כי החוב הנטען התיישן וכי מע"מ השתהתה בגבייתו. כדי להוכיח טענה זו, היה על התובע להוכיח את מועד התגבשות החוב; בעניין התיישנות, היה עליו להצביע על חלוף תקופת ההתיישנות;

נוסף על האמור, נקבע כי בזאת לא הסתכמה העדות שאינה אמת מפי התובע. אין מחלוקת על כך שפסק הדין בערעור המע"מ הוא פסק דין שניתן בעניינו של התובע. התובע הודה שמדובר בפסק דין שניתן בעניינו לאחר עדותו, וזאת לאחר שהוגש העתק כתב התשובה בערעור אשר אף מציין את מספר הזהות של התובע כמערער, ולאחר שהתברר כי פסק הדין בערעור של התובע פורסם בעת נתינתו ב"מסים". עוד לפני שהתובע העיד, הוא השיב לבקשת מע"מ לסילוק על הסף, שאליה צורף העתק פסק הדין בערעור. פסק הדין בערעור, שעליו מתנוסס שמו של התובע, כולל פרטים רבים מאוד בעניין נסיבות העסק, העיסוק, שמות המעורבים ומספרי רכב. ואף על פי כן העיד התובע לאחר מכן כי לא הוא זה שערער, וכי ישנם אנשים נוספים עם שם זהה לשלו. אף להודאת התובע עצמו, עדות זו ולפיה הוא אינו המערער בפסק הדין שבערעור המע"מ שהוצג בפניו, אינה אמת. התובע שיקר בעדותו. נקבע כי בכך שהתובע שיקר בעדותו, הוא לוקה בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב. די באי גילוי עובדה לשם מסקנה שיש לדחות תובענה לסעד הצהרתי בגין חוסר ניקיון כפיים. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר תובע, המבקש סעד הצהרתי היונק את חיותו מדיני היושר, משקר בעדותו בבית המשפט. משכך, נפסק כי דין התביעה לסעד הצהרתי בעניין התיישנות החוב הנטען מושא התביעה להידחות, מפאת חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב של התובע.