ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2021 מאי 536 ידע למידע 59

ועסקים שונים. המערער הוציא במהלך חשבוניות מס שלא כדין 2012-2010 השנים על עסקאות שבפועל לא בוצעו בשם חברות שימש 2011-2009 שונות. במהלך השנים המערער מנהלן הפעיל של החברות: עלי על, אוצר השרון, בנין עילית, יומאי הפקות ואבני ישראל. בשנים אלה, כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין, הוציא המערער על שם החברות, חשבוניות מס שלא כדין על עסקאות שבפועל לא בוצעו. באמצעות חשבוניות אלה הוא ניכה מס תשומות שלא כדין. נטען כי שעה שהמערער היה זה שהוציא את החשבוניות והוא זה ששלט באופן אבסולוטי בחברות, בדין הוטל עליו כפל מס. נוסף על כך, הנסיבות דנן אינן לחוק, 100 מצדיקות את הפעלת סעיף במקום שהחשבוניות לא הוצאו בטעות אלא באופן שיטתי ומכוון מבלי ששולם המס עבורן. בית המשפט פסק: כב' השופט א' דורות פסק כי החיוב בכפל לחוק מס ערך מוסף 50 מס לפי סעיף מהווה סנקציה אזרחית-מנהלית אשר נועדה לשרת שתי מטרות עיקריות: פיצוי המדינה על הנזק שנגרם לה בעקבות הוצאות חשבונית מס שלא כדין, והרתעת אנשים מהוצאת חשבוניות מס שלא כדין. לסנקציה זו נועדה חשיבות רבה בזמננו, כאשר התופעה של החשבוניות הפיקטיביות הפכה להיות "מכת מדינה". כפל המס (א) לחוק, מוטל באחד משני 50 שבסעיף מקרים: כאשר מוציא חשבונית המס אינו לחוק או כאשר 47 עוסק מורשה לפי סעיף החשבונית שהוצאה היא פיקטיבית במובן

הפלילי המקביל, נקבע כי יש להמתין עם קידום הדיון בערעור עד להכרעת הדין ניתנה הכרעת 2018 בהליך הפלילי. במרס הדין בעניינו של המערער. בהכרעת דין מנומקת הורשע המערער בכל האישומים שיוחסו לו. במסגרת הכרעת הדין נקבע שכל החשבוניות מושא כתב האישום הן פיקטיביות ולא שיקפו פעילות עסקית ממשית בין החברות, וכן כי המערער היה מנהלן הפעיל של כל החברות. בגזר הדין חודשי מאסר בפועל, 24 הוטלו על המערער ש"ח. 150,000 מאסר על תנאי וקנס בסך לטענת המערער, ישנם ארבעה מקרים שבהם ניתן להטיל על אדם כפל מס, ועניינו של המערער אינו נמנה עם אחד המקרים הללו. נטען כי פרשנות תכליתית של הוראת (א) לחוק מס ערך מוסף מובילה 50 סעיף למסקנה כי הודעת כפל המס תוצא נגד "עוסק", כלומר, החוק מתיר את החיוב בכפל מס רק לישות המשפטית שאליה משתייך העסק. המסקנה הנובעת מכך היא שהיה על הממונה האזורי להוציא הודעת כפל מס תחילה נגד החברות עצמן ולנסות לגבות את הכסף מהן ולא מהמערער. נטען כי החוק מתיר גם לגבות את המס מבעל תפקיד בחברה, קרי, בעל שליטה, בעל מניות או בעל תפקיד המוסמך להוציא חשבוניות. בענייננו, ככל שידוע למערער, הממונה האזורי לא הטיל כפל מס על בעלי התפקידים בחברות. לטענת הממונה האזורי, המערער עמד בראש רשת נרחבת ומסועפת שעסקה בגיוס אנשי קש, פתיחת חברת קש על שמם ומכירת חשבוניות מס פיקטיביות לחברות