ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

86 2021 מארס 534 ידע למידע

ברכבים צמודים. לבד מהודאת החברה כי הרכבים היו צמודים לעובד, אף שמכורח הנחיות הרגולטור, הרי בפועל, מהראיות שהוצגו לוועדה - לא עולה כי הוכחה טענת החברה כי לעובדיה לא הייתה כל טובת הנאה מהיות הרכבים צמודים, והשימוש בהם נעשה רק למטרת הכוננות. נהפוך הוא, עיון במלוא החומר שעמד בפני הוועדה מעלה כי כדין מצאה ועדת השומה, בהתאם לעובדות שהונחו לפניה, ובכללן העובדות לפיהן הרכבים שימשו את העובדים לצורך הגעה מביתם לעבודה ולהיפך ועמדו לרשות , שעה שקריאות לעבודה בשעות 24/7 העובד הכוננות לא היו יומיומית. אף אם תתקבל טענת החברה בדבר אילוצי הכוננות והמלאי ברכב, ויונח כי הנאת העובדים לא הייתה מלאה ואף מועטה ביותר, הרי די בכך כדי לקבוע כי מסקנת הוועדה כי הרכבים צמודים מבוססת כדין. יתרה מזאת, נקבע כי יש לדחות את ערעור החברה בסוגיית זקיפת שווי השימוש ברכב, ולקבוע כי החלטת הוועדה בעניין שווי חלקי מבוטלת ויש לחשב לפי שווי מלא. התקנות מחריגות מתחולתן, ובד בבד, ) לפקודה, רכבים 2(2 מתחולתו של סעיף שהם רכבי עבודה ורכבים תפעוליים. רכב תפעולי כהגדרתו בתקנות ניכוי הוצאות רכב שאינו רכב ביטחון, הוא רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו, הוא משמש רק לצורכי המעביד ומקום העיסוק אינו בבית מגוריו, ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק. נקבע כי לאור קביעתה העובדתית של הוועדה שעובדי החברה עשו שימוש פרטי

לרשות העובד". הדרך שבה נקבע שוויו של השימוש ברכב אינה מוסדרת בחוק אלא בתקנות, בהתאם לסמכות שניתנה לשר )(ב) לפקודה. מתוקף 2(2 הממונה בסעיף סמכות זו תוקנו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב). תקנות אלו, כפי ששמן מעיד, קובעות כיצד יחושב שווי השימוש החודשי ברכב שהועמד לרשות עובד. התקנות מחריגות מתחולתן, ובד בבד, ) לפקודה, רכבים 2(2 מתחולתו של סעיף שהם רכבי עבודה ורכבים תפעוליים. נקבע כי הנטל להוכיח שרכב המעסיק הוא בגדר "רכב תפעולי" חל על החברה. כדי להוכיח שרכב מסוים הוא רכב תפעולי, על המעסיק להוכיח כי הוא הנחה את עובדיו מראש לא לעשות ברכב שימוש פרטי וערך תיעוד לגבי השימוש ברכבים. מן הכלל אל הפרט, נקבע כי טעתה הוועדה כאשר קבעה שווי שימוש חלקי. הוועדה אינה מוסמכת להפעיל שיקול דעתה בחיוב החברה שלא על פי הנוסחה הקבועה, הרלוונטית לסוג הרכב. על פי תקנות שווי שימוש ברכב אין אפשרות לקבוע שווי שימוש חלקי או יחסי. אשר על כן נפסק כי ערעור המל"ל מתקבל במובן זה שהחלטת 50%- הוועדה שלפיה חויבה החברה רק ב משווי השימוש ברכב מבוטלת, ויש לערוך החישוב בהתאם לתקנות. השאלה אם יש לחייב את מלוא שווי השימוש או לא לחייב כלל תלויה בשאלת סיווגם של רכבי השירות שבמחלוקת, שתידון בהמשך במסגרת ערעורה של החברה. בהמשך לאמור, נקבע כי לא נמצא כי נפלה טעות במסקנתה של הוועדה כי מדובר