ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

35

2021 מארס 534 ידע למידע

שאינו קיים מהכנסותיה. פקיד השומה כאמור הדגיש וטען כי נוכח דיווחיה של המערערת בשנים קודמות לא היה כל מקום להתיר קיזוז הפסד כלשהו, ורק לפנים משורת הדין וכדי להבטיח גביית מס אמת, התיר קיזוז של הפסד חלקי בהתאם לחישובים שערך. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי ניתן ללמוד מהתרשומת כי חלק מהוצאות המימון בחוק 11 הותר בניכוי בהתאם לסעיף התיאומים בשל אינפלציה, כתוספת בשל אינפלציה, ויתרתן הוונה לנכס. הן בתרשומת, והן בטופס הסכם השומה נכתב כי לא יותרו הפסדים להעברה. בתרשומת נכתב "ללא הפסדים להעברה", ובטופס ההסכם נכתב "לחברה אין הפסדים להעברה. מהות ההוצאות יבדקו כאשר יהיה טופס פחת גמור". נוכח הסכמת הצדדים המפורשת בהסכם השומה משנת , לא היו עוד למערערת הפסדים 1999 ,1996 ש"ח לשנת 9,401 לצורכי מס בסך של , וכפועל יוצא 1997 לשנת 327,157 ובסך של 2013 היא לא הייתה רשאית לקזזם בשנת כפי שעשתה. משכך לא נפל אפוא כל פגם בשלילת ההפסדים האמורים, כפי שעשה פקיד השומה בצו. זאת ועוד. נקבע כי כפי שניתן לראות בדוחות ההתאמה של המערערת לאותן שנים אשר צורפו לסיכומי פקיד השומה, אכן כנגד תוספת בשל אינפלציה על פי בחוק תיאומים בשל אינפלציה, 7 סעיף ניכתה המערערת את אותו הסכום, על חשבון "הוצאות ריבית מוכרות על פי

את המחלוקת כדלקמן: "המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זכאותה של המערערת ." על פי 2013 לקיזוז סכום ההפסד בשנת טענת המערערת מדובר בהפסדים מועברים מיליון ש"ח, לפי הדוח 4.2 בסכום של החשבונאי. לפי גישת המשיב (להלן: "פקיד השומה") מדובר בהפסד חשבונאי שאינו מוכר לצורכי מס, וסכום ההפסד המוכר מיליון 3- לצורכי מס עומד על סך של כ ש"ח. המערערת טענה כי ההשקעה בפרויקט גרמה לה ולבעלי מניותיה הפסדים ניכרים, שבעטיים מחל בנק דיסקונט על חלק מחובה של המערערת, ומשמעות גישתו של פקיד השומה היא חיוב במס של ההפסד שהיה לה, בהיעדר כול רווח במכירת הנכס. המערערת הדגישה כי בעוד שבצו לשנת שלל פקיד השומה את מלוא ההפסד 2012 המועבר שעליו דיווחה בדוח לאותה שנה, שינה פקיד השומה את 2013 בצו לשנת טעמיו, והתיר קיזוז הפסד שלגביו טען שנה קודם לכן כי מדובר בהפסד חשבונאי שהמערערת אינה רשאית לקזזו. משחזר בו , והתיר 2012 פקיד השומה מטענתו לשנת קיזוז הפסד למרות היעדרו של דוח התאמה לצורכי מס, דוח שאין כל צורך בו, אין עוד מחלוקת באשר לזכותה של המערערת לקזז את ההפסד, והמחלוקת היא בשאלת סכום ההפסד שניתן לקזזו. פקיד השומה טען מצדו כי אין הוא דורש מהמערערת לשלם מס על הפסד, כפי שטענה, והמס הנדרש הוא מס על רווחים , בעת מכירת הנכס, 2013 שנוצרו לה בשנת בעוד המחלוקת היא באשר לקיזוז הפסד