ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
מס הכנסה מאמרים
25
2021 מארס 534 ידע למידע
"ראשית – לא הוכח כי היה ברכישת התמונות על ידי החברה כדי להגדיל את היקף העסקאות והרווחים של הפירמה ולא הוכח כי היה בהצגת התמונות במשרד כדי להשפיע על המוניטין שלה". אנו חייבים להעיר מיד כי זוהי אמירה אומללה, שכן בהשלכה ישירה ממנה עוד עלול להישלל ניכוי הוצאות בגין רכישת תאורה משוכללת ויפה, יצירות אמנות, שטיחים, ריצוף מהודר ועוד. ומה לגבי שלילת ניכוי פחת בגינם? האם באמת נדרש להוכיח כי כל הללו הם "הוצאה ביצור הכנסה"? שנית, שלישית ורביעית – פשוט משום שנמצאו עובדות נוגדות: הפירמה לא רכשה כל חפצי אמנות אחרים, לא הפירמה "רכשה" את התמונות אלא החברה, וכן חלק מהתמונות היו מאוחסנות בכלל במחסן או אצל אבי המערער. בשולי הדברים בית המשפט קובע גם כי ניתן היה לשלול את קיום המכירה 84 באמצעות שימוש בהוראות סעיף לפקודה – "הסבה הניתנת לביטול". סיכום שלנו לפסק ולניתוח לא מצינו כל בעיה בעצם סגירת יתרות חובה של בעל מניות לחברה, באמצעות מכר של נכס לרבות "מטלטלין המוחזקים לשימושו האישי" של בעל המניות לחברה ולרבות בפטור ממס, ולא נראה לנו כי הדבר בגדר עסקה מלאכותית, וכך נראה
ששימשו אותו באופן אישי, ופורע את יתרת חובו בחברה באמצעות תמורת מכירת התמונות, הוא היה פטור גם ממס רווח הון… . ואולם בסיכום קובע בית המשפט כי בכל זאת ניתן לומר "כי עסקת העברת התמונות לחברה נגועה במלאכותיות, שכן לא עמד בבסיסה "טעם מסחרי יסודי". ● חשוב לדעתנו לציין כי בית המשפט עצמו מציין במפורש כי קביעה זו הינה רק לשלמות הדיון והנחת דעתו של המערער שכן הפסק נפל כבר בשל פגמים עובדתיים בעצם מכירת התמונות לחברה, כדלעיל. המעניין הוא שבית המשפט לא נותן הנמקות משלו לקביעה דרמטית זו אלא מתוך שהוא דוחה את שתי ההנמקות שהעלה המערער, עולה הקביעה מאליה. נציג כאן את ההנמקה הראשונה בלבד (באשר השנייה היא עניין נקודתי, ואינו רלוונטי לתמונה הכללית): "האחד, כי התמונות מהוות מכשיר עסקי המשדר איכות ויוקרה…. הצגת הציורים על ידי החברה במשרדי הפירמה נועדה להגדיל את המוניטין של הפירמה ומשמשת כלי שיווקי… ובכך תורמת להגדלת עסקאותיה של הפירמה ולהשאת רווחיה". טענתו זו של המערער נדחית על ידי בית המשפט בארבעה נימוקים:
Made with FlippingBook Learn more on our blog