ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2021 פברואר 533 ידע למידע 97

ג. האם קיים קשר בין הטנטון לבין החשיפה לרעש; ד. האם השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובע; ה. האם כושר השמיעה של התובע 4000- ו 3000( בתדירויות גבוהות מחזורים לשנייה) פחת בשיעור דציבל לפחות בכל אחת 25 של מהאוזניים. קבע 12.12.2019 . בחוות דעתו מיום 5 המומחה כי לא מתקיים קשר סיבתי ובלשון המומחה - "...כידוע נזק שמיעתי מושרה רעש פוגע במרכיב העצבי של השמיעה ולא במרכיב ההולכתי, אי לכך בחישובים השונים אתייחס למרכיב זה בלבד. אם לחשב את המרכיב העצבי בתדירויות הדיבור בבדיקה המוקדמת...הרי הערכים הם לגבי אוזן ימין...הממוצע דציבל לכל אוזן. באשר לבדיקה 30 הוא המאוחרת יותר הערכים באוזן ימין... דציבל. לגבי אוזן שמאל... 15 ממוצע דציבל באוזן זאת. 16.5 הממוצע הוא היות וקיימת הלכה משפטית שאין האדם עושה עצמו שומע וכו'... הרי לא 3.7.2017- שעל פי הבדיקה מן ה מתמלאת דרישת יסוד חשובה על פי הקריטריונים של נזק שמיעתי מושרה ב + רעש. לסיכום, תשובתי לשאלות א היא כי כושר השמיעה של התובע הוא דציבל ועל כן, לדעתי, 20- טוב יותר מ

עיקרי ההליך הודיעו הצדדים 17.11.2019 . ביום 3 על הסכמתם למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי והתקיימות א. וזאת על בסיס 84 הוראות סעיף העובדות המוסכמות הבאות: ב. התובע עבד ככרסם/חרט בחברת והיה חשוף לרעשמזיק בתקופות X 8/2010- ,1/2988-2/1997 שבין .11/2012-11/2017 ,8/2000 בדיקת שמיעה במסגרת קופת חולים כללית. התובע הגיש 26.3.2017 ד. ביום תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין ליקוי שמיעה וטנטון. ו. מצבו הרפואי של התובע כמפורט בתיקו הרפואי. . בהתאם, על בסיס העובדות לעיל, ביום 4 מונה ד"ר ביזר מיכאל, 17.11.2019 מומחה למחלות א.א.ג, כמומחה מטעם בית הדין, שהתבקש המומחה להשיב לשאלות הבאות: התובע ביצע 24/1/2017 ג. ביום התובע ביצע 3.7.2017 ה. ביום בדיקת שמיעה במכון קולות. .1957 א. התובע יליד

א. האם ישנו קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הירידה בשמיעה;

20

ב. האם הוכחה ירידה של

דציבלים בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הגבוהות;