ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2021 פברואר 533 ידע למידע 103

הבלתי אמצעית של בית הדין קמא מעדויות המערער ואביו ומכלל הראיות שבתיק. זאת במיוחד נוכח העובדה שבהתאם לפסיקה בעת שמדובר בטענה ליחסי עבודה בין קרובי משפחה חלות אמות מידה ראייתיות מחמירות; מהראיות עולה כי לא מדובר בהעסקה אמיתית אלה בפיקציה. דיון משפטי בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור בקבעו כי הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבתבממצאיההעובדתייםשלהערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדויות והראיות שהיו בפניה, אלא במקרים חריגים; בענייננו, בית הדין קמא פירט בפסק דינו מדוע אינו מקבל את גרסתם של המערער ואביו בדבר קיום יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, ולא נמצא מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בקביעתו העובדתית. עוד נקבע כי המערער החל לעבוד בחברה לאחר שסיים תקופת אבטלה, ולאחר סיום עבודתו בחברה שב ותבע דמי אבטלה. בנסיבות אלה, היה מצופה כי המערער ואביו יציגו ראיות שמהן ניתן ללמוד על הצורך בעבודתו של המערער בחברה דווקא בתקופה שבה הועסק בחברה, ועל השינויים שחלו עובר לסיום עבודתו וגרמו לכך שלא היה עוד צורך בעבודתו. ואולם לא הוצגו ראיות כלשהן על פעילותה של החברה לפני תחילת תקופת העסקתו של המערער, במהלכה ולאחר סיומה, וכן לא הוצגו ראיות לתמיכה בטענותיהם הכוללניות של המערער ואביו בדבר התרחבות פעילות

עוד נקבע כי לא הוצגו ראיות המלמדות על נחיצות התפקיד בתקופת העסקתו של המערער וכי לא שולמו למערער הוצאות נסיעה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים, וכן לא שולם לו פדיון חופשה. המערער טען כי הכרעתו של בית הדין קמא היא "שגויה ובלתי סבירה", וכי בית הדין קמא התעלם כליל מהראיות שלפניו, מהן הוכח כי מדובר בעבודה שנעשתה בשכר. עוד נטען כי בית הדין קמא נקט גישה מחמירה, והציב רף ראייתי מופרך ובלתי סביר. נוסף על כך, קביעות בית הדין בעניין זה הן ארכאיות ואינן תואמות את המציאות שלפיה עובדים רבים עובדים מביתם בעת שעבודתם אינה מחייבת נוכחות יומיומית במקום עבודתם. המערער הוסיף וטען כי ההטבות בעין שקיבל הן שוות ערך לתשלום שהגיע לו בעד פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, ובכל מקרה זכותו של עובד לדמי אבטלה אינה נשללת בשל אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיק; מכלל הראיות והעדויות עולה כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, שכן הוכחו הן תשלום שכר באופן קבוע והן ביצוע עבודה מקצועית, ואין לשלול את מעמדו של המערער כ"עובד" רק בשל הקרבה המשפחתית לבעלים של העסק שבו עבד. המל"ל טען כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא שלפיה לא התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, קביעה המבוססת על התרשמותו