ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

56 2021 ינואר 532 ידע למידע

לא היה מקום להחריג אותן מהגדרתן כ"דירות" בשלב שבו נמכרו לאלקובי ומרציאנו. עוד גרסה המערערת כי מירוץ עת 2008 ההתיישנות החל בחודש יוני הגישה את הדוח שבו דיווחה על העסקה, ולא ממועד החיוב כקביעת בית המשפט קמא. מנהל מע"מ סמך ידו על קביעות בית המשפט המחוזי. בית המשפט פסק: כב' השופט ע' גרוסקופף פסק כי במישור הדיוני טוענת המערערת כי המועד להוצאת שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם לסעיף (ב) לחוק מע"מ חלף, בין שביחס למכלול 77 הסכומים הכלולים בשומה ובין שביחס לחלקם (להלן: "טענת ההתיישנות"); במישור המהותי טוענת המערערת כי לא הייתה הצדקה להוצאת השומה, מאחר שלא הייתה עילה מבוררת להתערב בדרך שבה דיווחה בשעתו בדוח על העסקה שנעשתה בינה לבין אלקובי ומרציאנו (להלן: "הטענה המהותית"). בהמשך לאמור נקבע כי בצדק נקבע כי מהותה האמיתית של העסקה אינה רכישת הדירות בבניין הישן, אלא עסקה למכירת דירות חדשות כפי שתכננו הצדדים מתחילת הדרך. בא-כוחה של המערערת ניסה לשכנענו כי התוצאה שהיא ביקשה להשיג – הזדכות על המע"מ ששולם על ידי המוכרים הפרטיים שמהם רכשה את הבניין הישן – היא תוצאה רצויה, מאחר שיש בה כדי למנוע תשלום כפל מע"מ. ייתכן שכעניין כלכלי הצדק עם בא-הכוח המלומד, ואולם המחוקק הישראלי ראה

הצדדים גם בהסכם חלוקה ושיתוף, שבמסגרתו הסמיכו אלקובי ומרציאנו את המערערת לעשות כל שנדרש לצורך מיצוים האופטימלי של המקרקעין שעליהם ניצב הבניין הישן. המערערת דיווחה על סכום 691,819 עסקאות החייב במס שעמד על ש"ח בלבד (ובהתאם לכך שילמה מס בסך ש"ח). נוסף על כך דיווחה 107,232 של המערערת על מתן שירותי בנייה לאלקובי מיליון 4.4- ומרציאנו בסכום כולל של כ 803,000- ש"ח (ובגינם שילמה מס בסך של כ ש"ח). בין הצדדים התגלע סכסוך על גובה מס העסקאות ומס התשומות מושא הרכישות. בית המשפט המחוזי קבע כי המהות האמיתית של העסקה בין המערערת לבין אלקובי ומרציאנו אינה מכירה של שש דירות בבניין הישן לצד מתן שירותי בנייה של דירות חדשות, כפי שטענה המערערת, אלא מכירה של ארבע דירות בבניין החדש, כפי שטען מנהל מע"מ. המערערת טענה כי העסקה בינה לבין אלקובי ומרציאנו לא הביאה להפחתת מס בלתי נאותה, אלא תואמת את לשונו (ב) לחוק מע"מ – 5 ואת תכליתו של סעיף דהיינו, הקלה על עוסקים שרכשו נכסים מגורם פרטי. לפיכך, מדובר בעסקה שהיא תוצר של תכנון מס לגיטימי, ולא היה מקום להתעלם ממנה ולסווגה מחדש. כן טענה המערערת כי מכירת הדירות בבניין הישן כ"דירות" תאמה את מצבן הפיזי ואת הסטטוס המשפטי שלהן. כלומר, חרף הכוונה להרוס את הבניין הישן, מעת רכישתו ועד למועד מכירת הדירות על ידי המערערת לא חל בהן שינוי פיזי, ולכן