ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

136 2020 דצמבר 531 ידע למידע

על ההכנסה שהועברה אליהם מהאגודה, בתיקם האישי. הודגש כי פרשנות פקיד ) לפקודה מרוקנת את 9(17 השומה לסעיף לפקודה, 62 הסעיף מתוכן. אשר לסעיף נטען שהמערערת הגישה דוחות מתקנים לשם יישום הוראות הסעיף, ואולם פקיד השומה סירב לאשרם. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי סעיף לפקודה מכיר כאמור באופייה 62 הקואופרטיבי של האגודה השיתופית, וכן במערכת היחסים הייחודית שבינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם, ומאפשר את מיסוי הכנסתה בהתאם להוראות המס 62 החלות על שותפות. תכליתו של סעיף לפקודה אינה להעניק פטור ממס על הכנסות האגודה השיתופית או לאפשר הימנעות ממס הן ברמת המיסוי של האגודה והן ברמת המיסוי של חבריה, אלא ליצור רמת מיסוי אחת בידי חברי האגודה השיתופית. ) לפקודה, אשר כותרת המשנה 9(17 סעיף שלו היא "הטבות באגודה שיתופית", קובע הסדר מצומצם יותר מההסדר הקבוע לפקודה, אולם מטרתו ותוצאתו 62 בסעיף דומות, והן מיסוי חלק מהכנסות האגודה השיתופית בידי חבריה, בהתאם לשיעורי המס החלים עליהם. ההלכה הפסוקה הכירה אמנם בכך שקיומן של עסקאות בין האגודה השיתופית לבין חבריה מהווה ) לפקודה, 9(17 תנאי ליישום הוראות סעיף אך בד בבד נתנה למונח 'עסקאות' פרשנות רחבה.

בעוד חלקה ג' היא חלקה המנוהלת על ידי האגודה לטובת כלל חבריה. הכנסתה של המערערת בשנות המס מחלקה ג' הייתה, בין היתר: ממכירת מכסות מים; מעיבוד פרדס משותף, מפלחה משותפת, מהשכרת שטחים לצורך מיזם של אנרגיה סולארית ומהשכרת אנטנות. פקיד השומה הוסיף ופירט כי בדוחות הכספיים שהגישה לפקיד השומה ניכתה המערערת הוצאות שחולקו לחבריה מהכנסתה המופקת, באופן שווה, בין היתר מהכנסות חלקה ג'. פקיד השומה שלל את ניכוי ההוצאה לאחר שמצא בבדיקות שערך כי המערערת לא עמדה לפקודה, ועל כן קבע שיש 62 בתנאי סעיף למסותה כחברה, בהתאם להוראות סעיף (א) לפקודה. 126 את החלטתו נימק פקיד השומה בכך שלא בדיעבד, 62 ניתן להחיל את הוראות סעיף כיוון שהוראותיו מהותיות והן משפיעות על מיסוי האגודה ועל מיסוי חבריה כאחד. עוד הוסיף כי בהתאם להלכה הפסוקה, אין להתיר הגשת דוחות מתקנים, אלא במקרים חריגים, שאינם טעויות משפטיות או מקצועיות. בין היתר ציין פקיד השומה בנימוקי הצו כי טענת המערערת שלפיה חילקה את ההכנסה בין חבריה נסתרה בדוחות שהגישה לצורך מס, שעל פיהם שילמה מס חברות על יתרת הכנסה שלא חולקה. המערערת מצדה טענה כי תוצאת השומה שנקבעה בצו היא השתת מס כפול על אותה הכנסה, הן בידי המערערת והן בידי חבריה, שכן רובם המכריע של חבריה שילמו מס