ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

132 2020 דצמבר 531 ידע למידע

להעניק סעד כזה ביחס לתקופה שלאחר מכן (להלן: "הפרשנות המרחיבה"). לדעת המבקש, שעה שלשון החוק סובלת את שתי החלופות הללו, כללי הפרשנות ותכליות החוק מצדדים באימוץ הפרשנות המרחיבה. רשות המיסים טענה מצדה כי היא סומכת את ידיה על הפרשנות המצמצמת שאומצה בפסק הדין – וסבורה כי היא נובעת מלשונו לחוק תובענות 21 הברורה של סעיף ייצוגיות, היוצר "הסדר שלילי המגביל את חודשים בלבד". 24 ההשבה לתקופה של רשות המיסים הוסיפה וטענה כי נוכח , אין בסעיף 21 לשונו הברורה של סעיף (א) לחוק כדי לשנות את התמונה. לדידה, 10 סעיף זה מתווה הסדר כללי, המעניק לבית המשפט שיקול דעת לגבי הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה, אך הוא אינו נדרש כלל לסוגיית ההשבה בתביעה נגד רשות, ואינו מתיימר לקבוע את "הגבול העליון" של תקופת ההשבה – במקביל לחוק, המציב את גבולה התחתון 21 לסעיף – כפי שמציע המבקש. בית המשפט פסק: כב' השופט נ' הנדל פסק כי פסק הדין מושא הדיון הנוסף אימץ את הפרשנות המצמצמת של רשות המיסים, וקבע כי , והן 21 היא נשענת הן על לשונו של סעיף על תכליתו. ברובד הלשוני – בית המשפט צעד בעקבות הנשיאה א' חיות, אשר ציינה בעניין אספיאדה כי על אף שהפרשנות המרחיבה "הגיונה עמה", היא אינה מתיישבת בעיניה עם לשונו הברורה של

את הכספים שנגבו ביתר לתקופה של שבע שנים אחורה. רשות המיסים הגישה ערעור לבית המשפט העליון ובמסגרת ערעורה 21 על פסק הדין החלקי טענה כי סעיף לחוק תובענות ייצוגיות מגביל את תקופת ההשבה בתובענה ייצוגית נגד המדינה חודשים, ומכאן ששגה 24- ורשויותיה ל בית המשפט לעניינים מינהליים כאשר הורה לה להשיב תשלומים שגבתה במשך יותר משבע שנים. הערעור התקבל באופן חלקי והוחלט כי רשות המיסים תידרש להשיב אך את הסכומים שגבתה שלא כדין החודשים שקדמו להגשת בקשת 24 במהלך האישור. הדיון הוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי לצורך חישוב סכום ההשבה העדכני, והפחתת הגמול ושכר הטרחה של המבקש ובא כוח המייצג בהתאם. המבקש לא השלים עם פסק הדין ומכאן הבקשה לדיון נוסף. המבקש טען כי אין מחלוקת כי סעיף לחוק תובענות ייצוגיות מצמצם את 21 התקופה שלגביה ניתן לחייב את המדינה ואת רשויותיה בהשבה במסגרת תובענה ייצוגית, וזאת כדי להגן על הקופה הציבורית. ברם, כפי שנאמר מפורשות גם בפסק הדין, הפרשנות השוללת חיוב בהשבה לגבי התקופה שלאחר הגשת בקשת האישור (להלן: "הפרשנות המצמצמת") אינה הפרשנות האפשרית היחידה מן הבחינה הלשונית. אדרבה, ניתן לפרש את כהסדר התיישנות ייחודי, המגביל 21 סעיף את היקף חיוב ההשבה של המדינה לגבי התקופה שקדמה להגשת בקשת האישור – ובה בעת מותיר על כנה את האפשרות