ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 87

(א) לעניין 296 בפסיקה כי הוראת סעיף המועד להגשת תביעה לגמלת דמי לידה, היא הוראה מהותית ולא פרוצדורלית. עם זאת, בית הדין מוסמך להאריך המועד הקבוע (א) במקום שבו הוכיחה התובעת 296 בסעיף נבצרות להגשת תביעתה האישית במועד. היות שבית הדין קיבל את טענת התובעת בדבר מועד חשיפתה לראשונה למכתב הנתבע, כשנה לאחר מועד הלידה, עמדה התובעת בנטל להוכיח נבצרות להגיש את תביעתה במועד. עוד נקבע כי התובעת הגישה את תביעתה האישית בסמוך למועד שבו קיבל הנתבע שומה סופית של הכנסתה כעצמאית, בסמוך למועד עריכת הנתבע התחשבנות חדשה של דמי הלידה ובסמוך למועד שבו הוציא דרישתו להשבת חלק מדמי הלידה. לדעת בית הדין, חישוב דמי הלידה המגיעים לתובעת בנקודת זמן זו, על בסיס נתוני הכנסתה כעצמאית בלבד תוך התעלמות מנתוני הכנסתה כשכירה, על אף שידוע לנתבע כי לתובעת היו הכנסות כשכירה לפני מועד הלידה, וזאת רק מפאת כך שהתובעת הגישה תביעתה האישית באיחור של חודש ימים ובנסיבות שבהן היוזמה לתשלום דמי הלידה היא בידי הנתבע – מהווה התנהלות שרירותית, בלתי תקינה ובלתי ראויה מצד הנתבע. על כן, בנסיבות העניין היה על הנתבע להיעתר לבקשת התובעת ולדון בתביעתה האישית לגופה. סוף דבר אשר על כן – התביעה התקבלה; הנתבע ישלם לתובעת הפרשי דמי לידה בגין עבודתה כשכירה בהתאם לתביעתה האישית.

טענה התובעת כי היה על המל"ל לשלם לה דמי הלידה בגין הכנסותיה כעובדת שכירה. המל"ל מצדו הכחיש את טענות התובעת וטען כי שלח לה מכתב בו פירט כי בהתאם להודעה שהתקבלה מבית החולים על לידתה נבחנה ואושרה זכאותה לדמי לידה כעובדת עצמאית וכי התשלום חושב באופן זמני וכאשר תתקבל שומה סופית תיערך התחשבנות מחדש בהתאם לגובה השומה הסופית. כמו כן פירט המל"ל באותו מכתב כי אם התובעת היא גם עובדת שכירה עליה חודשים 12 להגיש תביעה אישית וזאת בתוך ממועד הלידה. משלא עשתה כן - אין היא זכאית לדמי לידה. בית הדין קבע: כב' השופטת א' הרמל קבעה כי דין התביעה להתקבל. אשר לשאלה האם התובעת זכאית לדמי לידה עבור עבודתה כשכירה, ציינה לחוק הביטוח 54- ו 53 השופטת כי מסעיפים הלאומי עולה כי מבוטחת הנמצאת במעמד "כפול" של עובדת שכירה ועובדת עצמאית, וככל שעמדה בתקופות הביטוח הנדרשות בגין כל "מעמד" לרבות תשלום דמי הביטוח - הרי "ששכר העבודה הרגיל" שלה יכלול גם את הכנסתה כעצמאית וגם את הכנסתה כעובדת שכירה. משכך, התובעת זכאית לדמי לידה בגין הכנסתה כעובדת שכירה. אשר לשאלה האם חל שיהוי על תביעת התובעת לדמי לידה כעובדת שכירה, ציינה השופטת כי אין חולק שהתובעת הגישה את תביעתה האישית לאחר המועד הקבוע (א) לחוק הביטוח הלאומי, 296 בסעיף באיחור של כחודש ימים. בעניין זה, נקבע