ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

46 2020 נובמבר 530 ידע למידע

ביחס לשיעורי מכס הוא נכון ואינו טעון בדיקה חיצונית נוספת ברשומות, ויסתמכו על האמור באתר האינטרנט לצורך ביצוע עסקאות יבוא עתידיות. זאת ככלל, ובהיעדרן של נורות אזהרה קונקרטיות לגבי נכונות פרט מידע מסוים המופיע באתר האינטרנט (להבדיל מסיכון כללי ובלתי ממוקד). מכך נגזרת לדעת השופט חובה ספציפית על המדינה לדאוג לכך שהמידע באתר האינטרנט בדבר שיעורי המכס החלים על יבוא טובין יהיה עדכני ונכון, ולמלא בדייקנות אחר התחייבותה לעדכן את האתר באופן נכון פעם ביום. לדברי השופט, על המדינה להפנים כי טעינת מידע בלתי מדויק באשר לשיעורי המכס החלים על יבוא פריט מסוים או ממדינה מסוימת, הוא בבחינת שימת מכשול בפני עיוור, ובעל תוחלת לגרימת נזקים למשתמשים באתר האינטרנט, המתבססים על האמור בו כמצע לשקילת שיקולי כדאיות כלכליות בכל הנוגע ליבוא טובין פלוניים ותימחורם. השופט שב והדגיש את החשיבות העליונה שבתחזוק מושלם - ולא פחות מזה - של אתר האינטרנט והמערכת המקוונת, הקפדה על הדיוק המוחלט של הפרטים בהם, וחובתה של המדינה ושל רשות המכס לקיים מערך בקרה על שינויים שהוכנסו אליו. זאת, נוכח חשיבותו הציבורית והכלכלית של אתר האינטרנט וההסתמכות עליו על ידי קהילת היבואנים, קהילת סוכני המכס ואזרחי המדינה. על אף האמור, התובעת לא הוכיחה שהסתמכה בפועל על מצג השווא שניתן באתר האינטרנט ביחס לשיעור המכס, ואף

כי בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה, שיעור המכס שחל על יבוא מיץ ענבים המשיך להיות שיעור המכס הכללי הקבוע ). על כן החלטת 12%( בצו תעריף המכס המדינה לחייב את היבוא במכס בשיעור זה ניתנה כדין, ואין כל בסיס לטענות התובעת במישור זה. מכאן, פנה השופט לבחון האם המדינה חבה באחריות בגין מצג שווא רשלני. בעניין זה, הפסיקה מנתה חמישה תנאים לתחולתו של מצג כאמור: הוצג מצג עובדתי; המצג לא מהימן; המציג היה צריך לצפות הסתמכות של הצד השני על המצג; המציג היה יכול לצפות כי ייגרם נזק; והצד השני הסתמך בפועל על ההיצג. במקרה דנן, שני היסודות הראשונים אינם מעוררים קושי, שכן בזמנים הרלוונטיים לתביעה הנתונים המפורטים באתר האינטרנט ביחס ליבוא הטובין הנידונים אכן היו שגויים. גם היסוד הרביעי אינו מעורר קושי שכן לרשויות המס כח שלטוני רב בכל הנוגע למיסוי האזרח, ועליהן להפעיל סמכויות אלה בזהירות המתחייבת והמתבקשת, ובאופן שלא ייגרם לנישום נזקים אשר אינם כורח המציאות. מקום שאגף המכס יוצר מצג שגוי באתר האינטרנט באשר לשיעור מכס מסוים, הרי שהמדינה יכולה לצפות, הן כעניין פיסי והן כעניין נורמטיבי, שכתוצאה ממצג זה ייגרם לנישום כלשהו נזק, ובלבד שהסתמך על הנתונים המופעים באתר. ביחס ליתר היסודות, קבע השופט כי ככלל המדינה צריכה לצפות, כעניין נורמטיבי, שיבואנים, סוכני מכס ואף אזרחים רגילים יניחו שהמידע המופיע באתר האינטרנט