ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

84 2020 אוקטובר 529 ידע למידע

מחלוקת לעניין שאלת דיווחי החברה בעניין שווי רכב, ואינה חולקת על קיומן של פסיקות ששללו את הפרקטיקה שנקטה. משבחרה התובעת לדווח כפי שדיווחה, עת ההוראות המקצועיות ופסיקת בתי המשפט המחוזיים שללו את הפרקטיקה שנקטה התובעת, היה על התובעת לכלכל את צעדיה בהתאם לסיכונים ולסיכויים הכרוכים בבחירתה, וכי לכל היותר יש לקבוע כי נטלה על עצמה סיכון מחושב. בית הדין האזורי לעבודה הוסיף וקבע כי בנסיבות העניין יש לדחות את טענת התובעת לפיה המל"ל אינו מוסמך לקבוע באופן עצמאי הכנסה החורגת מההכנסה בשומות המס לצורך חיוב בדמי ביטוח. במקרים מסוימים יכול פקיד הגבייה לקבוע הכנסה מבלי להיזקק לשומת ניכויים של מס הכנסה וזכותו לבצע ביקורת, וזאת לצד השאיפה לאחידות בין הרשויות. כך למשל במקרה שבו לא נערכה שומת ניכויים על ידי מס הכנסה, רשאי המל"ל להוציא שומת ניכויים משל עצמו. כב' השופטת א' דגן-טוכמכר הוסיפה והדגישה כי אכן גביית מס אמת היא תכלית ראויה שנועדה לכך שהנישום ישלם מס בהתבסס על נתוניו הקונקרטיים והאמתיים, על הכנסותיו והוצאותיו, מתוך מטרה לעשות צדק ולשמור על אמון הציבור. ואולם בעניין אור חי, נקבע שאל מול תכלית זו, קיימת תכלית נוספת של יצירת ודאות, יעילות, יציבות ונוכחות בגביית המס. נוכח כל אלה, ההחלטה של פקיד הגבייה שלפיה יש לחשב את שווי

לרשויות אחרות, ויש לשאוף להרמוניה ולאחידות בין קביעותיו של פקיד השומה לבין קביעותיו של פקיד הגבייה במל"ל וזאת בהתאם להלכת גדות. לצד זאת, אין דין מקרה שבו קיימת החלטה פוזיטיבית, מנומקת ומבוססת של הרשות, כדין המקרה שבפנינו, שבו הגישה התובעת שומה עצמית למס הכנסה וזה לא דן בה, בעוד השומה הפכה לסופית לאור "שתיקתה של הרשות". דהיינו, אין בידינו לקבל את טענות התובעת לפיהן היעדר בחינת דיווחי התובעת על ידי פקיד השומה והפיכתן של השומות לסופיות משמען קביעה פוזיטיבית של פקיד שומה, ואין לגזור גזירה שווה בין היעדר בדיקתה של הרשות לשומת החברה שהתובעת הגישה בעצמה לבין שומת ניכויים של מס הכנסה אשר נבדקה ונבחנה על ידי מס הכנסה ובסיומה יצאה קביעה מטעמו. יתרה מזאת, נפסק כי לא הוכחו נסיבות שלפיהן כתוצאה מהשתהות בלתי מוצדקת של המל"ל יש מקום לאיין את גביית החוב הנתבע. בנסיבות העניין לא הוברר מה עמד בבסיס היעדר התערבותו של פקיד השומה בדיווחי התובעת, מה היו השיקולים שעמדו בבסיס זה ובכלל זה האם אי התערבותו של פקיד השומה נעשתה בכוונת מכוון. כך או כך, לא הוכח שרשות המיסים בחנה את הדברים, וטרם הוציאה תחת ידה החלטה, שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים, שלאחריהם הגיעה למסקנה. התובעת היא שבחרה על פי שיקול דעתה בדיווח שלא אושר בסופו של דבר על ידי המל"ל. התובעת עצמה טוענת שבתקופה הרלוונטית, הייתה