ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

108 2020 ספטמבר 528 ידע למידע

הדיון לבית המשפט המחוזי לאחר שקבע כי בית המשפט התעלם מראיות נוספות ומשמעותיות שהוגשו וכי פסק הדין לוקה בחסר. נקבע כי אין מנוס מהחזרת שני התיקים לבית המשפט המחוזי כדי שייתן הנמקה הולמת ומכאן פסק הדין דנן. בית הדין פסק: כב' השופט מ' אלטוביה פסק כי אין חולק כי כאשר נישום בוחר לדווח בדרך מסוימת יש משקל רב לדרך דיווח זו, לרוב משקל מכריע שעה שהוא מבקש לתקן. כאשר מדובר בדיווחים שנעשו בעזרת מומחים בתחום עליהם לשקול בכובד ראש את הדיווח מראש ולבחון את השלכותיו הפיסקאליות. היענות בלתי מושכלת של פקיד השומה לבקשות תיקון תפחית ותפגע במשקל הדוחות המוגשים. היענות תכופה לבקשות תיקון עלולה להקטין את כובד הראש המתבקש ומתחייב בדין. פעולת ההיערכות, איסוף המידע העובדתי, ביצוע ההתייעצות וכיוצא באילו בשלב הגשת הדוח עלולים להיעשות מתוך ציפייה כי בעתיד ניתן יהיה לתקן, וזו אינה תוצאה רצויה מטעמים מובנים, שכן היא תהווה הכבדה בלתי סבירה על רשות המסים. עם זאת, בצד חובתו לדאוג לקופת המדינה, על פקיד השומה מוטלת חובה לגבות מס אמת. שעה שפקיד השומה נתקל בדיווח שגוי עליו לפעול לתיקון המעוות ולמסות את העסקה בהתאם למהותה האמתית ובהתעלם מאופן הדיווח השגוי, גם אם שגיאה זו אינה מכוונת או מונעת משיקולים של הימנעות ממס.

שליטה. בכל הנוגע לאירוע השני נטען כי עניינו בהעברת מניות שהוחזקו על ידי המערער באמצעות "ישות צינור שהיוותה נאמן על המניות" לידי המערער, אירוע שפקיד השומה מבקש לראות בטעות כאירוע מס. המערער חזר טען כי החזיק בטרדל במישרין ובעקיפין בשיעורי החזקה , ועל כן המס שחל 10% אשר אינם עולים על . בהתייחסו לקבוע 25% ולא 20% עליו הוא בפסק הדין בעניין לרנר טען המערער כי אין לראות בקבוצת המשקיעים "קרובים" מאחר שהמערער כמו כל אחד מהמשקיעים החזיק בכוח להורות לנאמן לנקוט פעולות באופן עצמאי. עוד טען המערער כי המיסוי נעשה בשלב שבו הועלו המניות מרוקמור לכל אחד מקבוצת היחידים ובשלב זה המערער לא היה בעל מניות יחד עם אחר. יתר על כן טען המערער כי נוכח שיעורי ההחזקה הגדולים ביחס לאחרים, מצבו היה שונה מיתר קבוצת היחידים ועל כן אין לראות בו מי שהוא בעל מניות יחד איתם. פקיד השומה טען כי אין לקבל את טענת המערער לעניין הנאמנות וכי אין מדובר בהלוואה. לשיטתו הכספים שקיבל המערער מרוקמור הם דיווידנדים ולא הלוואות. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המערער תוך שקבע כי יש סממנים של דיווידנד, שכן מדובר בהלוואה שניתנה לבעלי המניות באופן יחסי ולא הוכח ששולם עליה ריבית כנדרש, אך הדבר אינו שולל את האפשרות שבכל זאת מדובר בהלוואה. פקיד השומה הגיש ערעור על פסק הדין ובית המשפט העליון החזיר את