ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2020 ספטמבר 528 ידע למידע 105

– למעלה משנתיים לאחר אישורו של 2019 , וכשנה ומחצה לאחר פקיעת 235 תיקון תוקף הוראת השעה – נגועה בשיהוי חריף, זאת ודאי ביחס לרובד החוקתי של העתירה. מאחר שמרבית החברות הרלוונטיות ניצלו את ההטבה שהעניקה הוראת השעה, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולבחון את כמכלול – כך שלפנינו 235 חוקתיות תיקון שיהוי אובייקטיבי. בד בבד, המשיבים טוענים כי אם העותר התייצב להליך כעותר פרטי, הרי שעתירתו מוקדמת משום שהמנהל טרם הפעיל את סמכותו לגבי החברה שבמניותיה הוא מחזיק. יתר על כן, גם אם סמכות זו תופעל בעתיד, יעמוד לעותר סעד חלופי בהליכי בירור המס הקבועים בחוק. מאידך גיסא, ניהול ההליך כעותר ציבורי מעורר קושי בשני מישורים: ראשית, נוכח האופי הפרטני של הפעלת הסמכות; ההיקף המצומצם של הנפגעים הפוטנציאליים (שעה שרוב מוחלט של החברות הרלוונטיות ניצלו את הוראת השעה); והימנעות נפגעים ישירים – לרבות הארגונים היציגים שהיו שותפים לעתירה הראשונה – מהצטרפות להליך, ספק אם קמה לעותר זכות עמידה. שנית, היעדר נפגע קונקרטי מבליט את החסר בתשתית העובדתית לטענת הפגיעה בזכות הקניין. מעבר לעילות הסף, המשיבים סבורים שדין העתירה להידחות אף לגופה. בית המשפט קבע: כב' השופט נ' הנדל קבע כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר התייצבות של נפגע ישיר בפרשה. צוין כי הוראת השעה

הקביעה שדי בחלוקת דיווידנד "בשיעור לפחות" מן הרווחים "לשנת מס 50% של פלונית" כדי למנוע את הפעלת הסמכות (בהשוואה לחלוקת "סכום שאינו פחות מהכנסתה הטעונה מס באותה שנת 75%- מ מס", שנדרש לפי ההסדר הקודם); מאידך גיסא, ההסדר החדש הסיר את המגבלה על עיתוי הפעלת הסמכות - והוא מאפשר למנהל להורות על התייחסות לרווחים המוחזקים בידי החברה "כאילו חולקו בתור דיווידנדים", גם עשרות שנים לאחר תום שנת המס הרלוונטית. על פי הוראת המעבר, התיקון חל גם על רווחים שצברה חברת מעטים עובר למועד כניסתו לתוקף של התיקון. עם זאת, בסעיף לחוק ההתייעלות הכלכלית נקבעה 97 הוראת שעה שנועדה לעודד חלוקה מהירה של הרווחים הצבורים, והעניקה הטבת מס משמעותית לגבי דיווידנד שמקורו ברווחים שנצברו לפני כניסת החוק לתוקף. לטענת העותר, הוראת התחולה האריכה את תקופת ההתיישנות "אך ורק ביחס לשנים לגביהן סמכות המנהל טרם התיישנה". לחלופין, העותר מבקש לבטל את הוראת התחולה בשל פגיעתה בזכות הקניין, שכן אלמנט הרטרואקטיביות פוגע באופן לא מידתי בעקרונות הוודאות וההסתמכות ופותח פתח לחיוב חברות מעטים "בשיעורי מס מצרפי גבוהים בהרבה משיעורי המס להם כיוון המחוקק". המשיבים מאידך גיסא, סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף – בין היתר, נוכח השתלשלות .235 האירועים מאז חקיקת תיקון לדבריהם, הגשת העתירה בחודש מארס