ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2020 אוגוסט 527 ידע למידע 79

שלא כדין במונחים נזיקיים של נזק ורשלנות. הובהר כי הכלל הקבוע בסעיף (א) לחוק מס ערך מוסף הוא ברור, 38 ועל פיו ניכוי מס תשומות יותר רק אם מדובר בחשבונית שהוצאה כדין. לדברי השופט, המדיניות הרצויה היא להטיל אחריות על מקבל החשבונית, המצוי בלב העסקה מול מוכר הטובין או מספק השירות, ומשום כך הדרישה היא כי עליו לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא כי החשבונית הוצאה כדין. זאת ועוד, גם העובדה שהפסיקה עשתה שימוש במבחן של רשלנות בעת קביעת החריג הסובייקטיבי, אינה מלמדת כי יש לראות במנהל מע"מ כמזיק שיש לבחון את מידת האשם התורם שלו לנזק שנגרם לעוסקים עקב ניכוי מס תשומות שלא כדין במקרים של חשבוניות מזויפות. סוף דבר הערעור נדחה; המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל ש"ח. 7,000 של

המשיב לא התריע בפני עוסקים המנכים מס תשומות הגלום באותן חשבוניות בדבר אותו חשד שהיה באפשרותו לגלות. עוד הדגיש השופט כי דברי ההסבר להצעת החוק בדבר הדיווח התקופתי המקוון מתייחסים אמנם לאפשרות לבצע הצלבה ממוחשבת בזמן אמת של חשבוניות העסקה וחשבוניות הקנייה לצורך גילוי מקרים שבהם חשבונית קנייה הוצאה בלא שהוצאה כנגדה חשבונית עסקה, אולם מטרת ההסדר שלעיל היא לשפר את יכולתה של רשות המיסים להתגבר על תופעת החשבוניות הפיקטיביות, ואין בו כדי להטיל חובות על רשות המיסים כלפי עוסקים המתעלמים מחובותיהם ומהאחריות המוטלת עליהם, באופן שיפטור עוסקים רשלניים וכאלה הנוהגים בעצימת עיניים מתשלום שומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית פיקטיבית. נוסף על כך, אין לקבל את טענת בא כוח המערערת כי יש לבחון את שאלת ניכוי מס התשומות על פי חשבוניות שהוצאו