ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

62 2020 אוגוסט 527 ידע למידע

בין תשלום ההוצאות בגין חובות הארנונה והיטלי הפיתוח לעירייה ובין הסכמת הכנסייה למכירת החכירה, אף אם נניח כי נדרשה הסכמת הכנסייה בפועל. על הקשר הסיבתי ניתן היה ללמוד מהוראות ההסכם בין הצדדים, מהשתלשלות האירועים העובדתית וכיו"ב, אולם העוררת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את הקשר בין תשלום ההוצאה לעילת ותכלית ) לחוק. הניסיון 9(39 ניכויה על פי סעיף לייחס לקשר העובדתי, שקיים לטענת העוררת, בין תשלום ההוצאות להסכמת הכנסייה למכירה, מהות של קשר סיבתי ענייני ההופך את תשלום ההוצאות ל"דמי הסכמה", אינו ממין העניין וחוטא לאמת. ובסיכומם של דברים, אין לקבל את טענת העוררת כי שילמה את ההוצאות "בעד" הסכמת הכנסייה למכירת זכויות החכירה ) לחוק. 9(39 שלה במקרקעין כדרישת סעיף יתר על כך נקבע כי במסגרת הסכם הרכישה העוררת נטלה על עצמה לשאת בתשלום היטלי התיעול תחת הכנסייה ו/או רובע השעון, ולכן שומה היה עליה להכליל הוצאה זו בדיווחה למנהל מס שבח כחלק מ"שווי המכירה" בעסקת הרכישה, בהסתמך על עקרון צירוף כלל התמורות, ולשלם את מס הרכישה המתחייב מכך. במקביל, הוצאה זו הייתה מגדילה את השבח ואת מס השבח החל על רובע השעון, אלא אם היה מוכח כי הוצאה זו מותרת בניכוי על פי טיבה. סוף דבר לסיכום, הערר נדחה. נקבע כי העוררת תשלם למנהל מס שבח הוצאות משפט בסך ש"ח. 40,000

את המכירה, מייתר את הצורך ברשימת לחוק עד כדי ריקונו 39 הדוגמאות שבסעיף מכל תוכן. אף אין לקבל את טענת העוררת כי יש להכיר בניכוי כל הוצאה שהקטינה את הרווח הכלכלי שצמח למוכר, שהרי כל הוצאה מקטינה את הרווח ואימוץ פרשנות 39 זו עלול לסכל את כוונת המחוקק בסעיף לחוק. עוד נפסק כי יש לפרש את המונח "הוצאות במכירת הזכות במקרקעין" שברישה לחוק כהוצאות הקשורות 39 לסעיף במישרין לפעולת המכירה עצמה של הזכות במקרקעין כגון הוצאות פרסום ושיווק של הזכות, תשלומי שכר טרחת שמאי או שכר טרחת עורך דין או שכר טרחת מתווך בגין השירותים שניתנו לצורך ביצוע פעולת המכירה עצמה וכיו"ב (סעיפי המשנה ,)6( ,)5( לחוק, ס"ק 39 הרלוונטיים בסעיף א), מהווים דוגמאות לסוג זה של 7( ,)7( הוצאות המותרות בניכוי). מכל מקום, אין מקום לפרש את המונח "הוצאות במכירת הזכות" כמתייחס לכל מצב שבו ההוצאה באה להתיר כל חסם הניצב בין המוכר ובין יכולתו למכור את הזכות במקרקעין. יש להיזהר מנקיטת פרשנות המתירה בניכוי כל הוצאה הקשורה בקשר כלשהו למכירה של הזכות גם אם הוא עקיף וגם אם הוא חיצוני לפעולת המכירה עצמה. כזה הוא המקרה כאשר מדובר בהוצאה לפירעון חובות הרובצים על הנכס, כגון חובות ארנונה והיטלים שהצטברו על הנכס, וזאת אף אם בעקבות אי פירעון החובות עלולים הנושים למנוע את מכירת הנכס, כטענת העוררת. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי העוררת לא הוכיחה כי קיים קשר סיבתי