ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

92 2020 יולי 526 ידע למידע

בה ביצע יחיד תושב ישראל השקעה בבניין 4552/12 החלטת מיסוי כאן המקום להזכיר את בארה"ב באמצעות שתי חברות משפחתיות שהחזיקו בתאגידים זרים נוספים. בנסיבות אותו עניין החברות המשפחתיות מוסו בארה"ב כתאגיד ולא כישות שקופה והנישום ביקש לקבל זיכוי בגין המס ששולם בארה"ב על ידן. בהחלטה נקבע כי הזיכוי שיינתן לנישום יהיה כנמוך מבין שתי החלופות הבאות: (א) המס הזר ששולם בפועל על ידי החברות המשפחתיות. (ב) המס הזר שהיה משולם בארה"ב על ידי הנישום אילו החזיק את החברה האם ישירות ולא באמצעות החברות המשפחתיות. ניתן ללמוד מהחלטה זו את הדברים הבאים: . רשות המיסים אינה שוללת אפשרות לקבל זיכוי בגין מס זר ששולם על ידי חברה 1 משפחתית בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, חרף העובדה שבישראל הנישום הוא יחיד. . ניתן להניח בסבירות כי רשות המסים תבקש ליישם את המנגנון שנקבע בהחלטה זו 2 ולהגביל את סכום הזיכוי לנמוך מבין שתי החלופות שהוצגו לעיל. יצוין כי בנסיבות ההחלטה הנ"ל החזיק הנישום המייצג בכל הזכויות בחברה המשפחתית וכלל ההכנסות היו כפופות למס בישראל. לפיכך, לא עלתה סוגיית הייחוס של הכנסות יתר בעלי המניות לנישום המייצג בהקשר לזיכוי המס הזר. כפי שצויין, להבנתי, ראוי שרשות המסים תתעלם מקושי זה לאור העובדה, שבנסיבות המקרה המתואר, עצם חיוב המס בישראל מושתת על זהותם של יתר בעלי המניות כתושבי ישראל, בעוד הנישום המייצג עצמו הוא תושב חוץ ואינו כפוף למס בישראל בגין חלקו ברווחי החברה המשפחתית. הינה כי במצבי "כפל מס כלכלי", דהיינו מצבים בהם OECD אוסיף עוד כי אף עמדת ה מוטל כפל מס בגין אותה הכנסה הגם שהחיוב מוטל על שני נישומים שונים, מן הראוי הוא שמדינת המושב תספק מענה לקושי זה ככל שהמס הוטל במדינה השנייה כמדינת מקור, כלומר: בגין הכנסה שהופקה בה. במאמר מוסגר אציין כי תשובתי נסמכת על ההנחה שמדינת המקור אינה מנכה מס נוסף בגין אירוע של חלוקת רווחי התאגיד לבעלי המניות.