ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

38 2020 יוני 525 ידע למידע

החשבונאות), ולכן אין להתערב בהחלטת המשיב לחייב את המערערת במס על סמך (י) לפקודה. 3 הוראות סעיף הוצאות המימון נטו שנתבעו בניכוי על מיליון 5 ידי חברת האם הסתכמו בסך ש"ח על פני התקופה. נמצא כי היקף הפעילות השוטפת המצומצמת של חברת האם, איננו יכול לספק הסבר ליתרות ההלוואות מבנקים והיקף הוצאות המימון בגינן. הפעילות המועטה הנוספת שעליה הצביעה חברת האם לא הייתה בליבת עסקי הקבוצה ואירעה רובה ככולה שנים לפני תקופת הערעור ואף לא צלחה. אין בפעילות קודמת זו כדי לספק כל הסבר של ממש להיזקקות חברת האם לתשלום הוצאות מימון בתקופת הערעור. על כן, גם בנושא שלילת ניכוי הוצאות המימון על ידי חברת האם אינני מוצא מקום להתערב בהחלטת המשיב. סוף דבר הערעור על כל חלקיו נדחה. המערערות .₪ 24,000 ישלמו הוצאות בסך

(י) 3 בריבית ולעניין הפעלת הוראות סעיף לפקודה התקיימו בין המערערת ובין חברת האם "יחסים מיוחדים". המשיב פיצל את הפרשי הריבית הנ"ל בין חלקי המפעל המעורב בהתאם למבחן יחס המחזורים, כך שחלק מן ההפרשים זכה לפטור ממס בשל ייחוסו למפעלים המוטבים שבידי המערערת. כטיעון אחר לגמרי בעניין זה, גורסת המערערת כי אין תחולה לסעיף (י) לפקודה היכן שמוגשים דוחות מס 3 מאוחדים בהתאם לחוק עידוד התעשיה (מסים). כידוע היתרון הבולט בהגשת דוחות מאוחדים לפי החוק האמור הוא היכולת לקזז הפסד שנוצר בידי חברה אחת כנגד הכנסה חייבת (חיובית) שנוצרה בידי חברה אחרת - דבר שמביא לחסכון במס ברמת הקבוצה וככלל איננו אפשרי כאשר מדובר בשתי חברות "רגילות". אולם אין עיגון מפורש לסברה כי בשל הזכות להגיש דוחות מאוחדים כאמור, מתבטלות לצורכי מס עסקאות מסחריות אשר נערכו בין החברות שהן הצדדים לאיחוד (וזאת בשונה מהשלכת איחוד דוחות כספיים על פי כללי