ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

126 2020 מאי 524 ידע למידע

המשכרים, אם לפי השכל הישר וההיגיון הבריא ואם לאור דיני הקידוש, אין זה סביר לנתק את התנאי הנדרש לצורך הפטור המותנה, מהדין הרלוונטי החל על המוצר בו נעשה שימוש בכוהל המיובא; ככל שקיים איסור לייצר משקה משכר או יין באופן שיוצר על ידי התובעת, דהיינו כי השימוש בכוהל המיובא הוא בכמות האסורה על פי התקן, ממילא אין מקום להעניק את הפטור המותנה. יתר על כן נקבע כי האמור בפרט המותנה לפיו הכוהל "משמש לייצור משקה משכר על ידי בעל רישיון לייצור משקאות משכרים" פירושו הסביר הוא ייצור משקה משכר על פי דין, שאותו מייצר בעל רישיון לייצור משקאות משכרים. ברי כי "הרישיון" של בעל הרישיון אינו לייצר משקאות משכרים שאינם עומדים בתנאי הדין, אלא רק כאלה העומדים בתנאי הדין. גם אם יש מקום לשנות את דרישות התקן, או את תנאי הפטור המותנה, אם מטעמי תקינה הנוגעים לטיבו ואיכותו של היין ותכולת הכוהל וסוג הכוהל בו נעשה שימוש לצורך ייצורו, ואם בשל הרצון לשמור על מחירי יינות הקידוש, או מכל טעם אחר, בסופו של יום, התקן בהתייחס לשנים לגביהן הוצאה הודעת הגירעון, הוא הדין המחייב, כל עוד לא שונה, והוא זה הרלוונטי לצורך הפטור המותנה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי כעולה מחומר הראיות, הרי שבטרם שחרור כוהל המולסה מרשות המכס, הצהירה התובעת , תוך שהיא 1318 כי תעמוד בדרישות תקן

- משמע כי הכוהל 1318 בתקן היין 103.24 לא שימש את התובעת לייצור משקה משכר בהתאם לדין, ולפיכך היא אינה זכאית לפטור. כפועל יוצא, הוציאה רשות המיסים הודעות גרעון בהן חויבה התובעת בתשלום מיסי היבוא החלים על הכוהל לפי הפרט שאיננו מותנה. התובעת טענה כי עמדה בדרישות התקן וכי בכל מקרה, סיווגו של פרט מכס אינו תלוי בעמידה בתנאי התקן וכי רשות המיסים נטלה על עצמה תפקיד לא לה. התובעת הוסיפה וטענה כי גם אם אינה זכאית לפטור ממס הקנייה, הרי שמתקיימים לחוק מיסים עקיפים ולפיכך 3 תנאי סעיף היא אינה נדרשת להשיב לרשות המיסים את סכומי המס שבחסר. בית המשפט פסק: כב' השופט ש' בורנשטין פסק כי המחוקק לא התכוון, אפוא, ליתן פטור מוחלט בייבוא כוהל אתילי כדוגמת כוהל מולסה המצוי במשקאות משכרים, אלא להעניק לו פטור (מותנה) בעת הייבוא וזאת מתוך הנחה כי כאשר הכוהל ישמש לייצור משקה משכר, הוא יהיה חייב במס קנייה בייצור המקומי. משמע כי מדובר במס נדחה, ולא בפטור ממש. גישת התובעת מביאה לכך כי היא אינה משלמת מס בעת הייבוא של הכוהל (שכן לטענתה חל הפטור המותנה), וגם לא בעת הייצור של היין מאותו כוהל. עוד נקבע כי גם אם היינות שייצרה התובעת עונים על הגדרת "משקה משכר" או על הגדרת "יין", אם על פי פקודת המשקאות