ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

101

2020 מאי 524 ידע למידע

העורר סבר כי על ועדת הערר להתערב ולבטל או להפחית את קנס אי ההצהרה במועד שהטיל עליו המשיב. טענתו המרכזית של העורר היא כי מדובר באיחור חד פעמי אשר נבע מטעות שנעשתה בתום לב בהערכת הזמן הנדרש לאיסוף המידע הנדרש מאת המוכרים לשם גיבושו בהצהרה שהוגשה למשיב. בנוסף טען כי המשיב הפר את זכות הטיעון שלו בכך שעל אף בקשותיו להגיע לפגישה עם המשיב, זה לא נענה לבקשותיו וקיבל את החלטתו רק על סמך טיעוניו בכתב. לדעת המשיב אין להתערב בהחלטתו ולבטל את הקנס שהוטל על העורר כיוון שלא מדובר באיחור בדיווח שנגרם בשל נסיבות חיצוניות, אלא בדרך ההתנהלות של הצדדים לעסקה. מעבר לכך טוען המשיב כי הטענה באשר לאי שיתוף הפעולה מצד הדיירים, לא הוכחה והעסקה של כל אחד מהדיירים ניצבת בפני עצמה. אם מוכרים מסוימים התעכבו בהעברת פרטים נדרשים, לא היה על העורר להתעכב בהגשת הצהרתו שלו. מעבר לכך המשיב כבר הלך לקראת הרוכשת, העורר ושאר המוכרים בקביעת שווי המכירה ובכך 24 מתוך 23 שהקל עם הרוכשת והפחית הקנסות שמן הדין היה ניתן להשית עליה. באשר לזכות הטיעון, טוען המשיב כי זכות זו לא נפגעה, שכן טענותיו המפורטות של ב"כ העורר נבחנו על-ידי המשיב קודם לקבלת החלטתו. זכות טיעון בעל-פה אינה קבועה בחוק בעניין קנס אי הצהרה במועד וממילא לפי המלצת הועדה התקיים דיון נוסף עם העורר.

לכל אחת מהעסקאות). הוגשה על ידי המוכרים והרוכשת למשיב בקשה לביטול הקנסות בגין אי-ההצהרה במועד, והוא הקנסות 24 החליט להפחית לרוכשת את לקנס אחד בלבד, ואילו הקנסות שהוטלו על המוכרים (אותם התחייבה הרוכשת לשלם), לא הופחתו ונותרו על כנם. הוגשה בקשה נוספת לביטול הקנסות שהוטלו על המוכרים. משלא התקבלה תשובה לפנייה זו, הוגש ערר על ידי המוכרים. בדיון הקדם מסר המשיב את דחייתו לבקשה החוזרת ולהצעת הועדה נאותו המוכרים למשוך את הערר ולשקול את צעדיהם לאור תשובת המשיב אגב שמירת זכותם להגיש שוב את הערר תוך יום וכך הם אכן עשו. 30 תחילה הוגש ערר זה על ידי כל המוכרים, הקנסות שבשומות שהוצאו להם 24 בגין אולם בעת הגשת הערר שולמה אגרת בית משפט בגין שומה אחת בלבד, וזאת על שומות. לבקשת 24 אף שהערר התייחס ל המשיב הורתה לשאר המוכרים לשלם את אגרת בית משפט. משלא עשו כן והודיעו כי אין בכוונתם לשלםאתהאגרה, הורתה ועדת הערר כי שאר המוכרים יימחקו מההליך, כאשר רק העורר, אשר היה היחיד ששילם את האגרה, נותר עורר יחיד. משכך, הערר בסופו של דבר שלפנינו מתייחס לעורר ש"ח. בשים 1,040 ולקנס אחד בלבד, על סך לב לסכום שנותר במחלוקת, ניסתה ועדת הערר להביא לסיום התיק על דרך הפשרה אך ללא הצלחה.