ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2020 אפריל 523 ידע למידע 121

כי אין היא מעוניינת להיות מיוצגת על ידם בהגשת השגה וכי היא תטפל בעניין ההשגה בכוחות עצמה. משהובהר כך, לא היו עורכי הדין רשאים לכלול אותה במסגרת ההשגה הכללית, ואם עשו כן, אין ההשגה הכללית תקפה לגביה. העוררת הוסיפה וטענה כי להתקבל 2017 דין ההשגה שהגישה במארס וזאת בהיעדר החלטה בהשגה תוך פרק לחוק מיסוי 87 הזמן שהוקצב לכך בסעיף מקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין טען כי העוררת הייתה כלולה בהשגה הכללית ולא נמסר לרשות המסים כל דבר מפורש הסותר את הכללתה בהשגה הכללית. בית המשפט פסק: כב' השופט ה' קירש פסק כי קריאת לייפוי הכוח עם סעיף 13 ו- 12 סעיפים ) לכתב ההזמנה אינה מותירה מקום 3 א( לספק של ממש כי עורכי הדין היו מורשים מלכתחילה לטפל בשלב ההשגה מול מנהל מיסוי מקרקעין. חומר הראיות אינו תומך בעמדת העוררת לפיה משרד עורכי הדין לא ייצג אותה בהשגה. מן הראיות מצטיירת תמונה (תמוהה, יש לומר) של מסרים כפולים וסותרים, המשתנים מפעם לפעם. הסיבות לכך אינן נהירות אולם נמצא כי העוררת לא עשתה די על מנת להסיר כל ספק בעניין האמור. עוד נקבע כי מעבר לחוסר הבהירות השורר בנושא שלילת הרשאתם של עורכי הדין להגיש השגה בשם העוררת, דומה כי אין לקבל את עמדת העוררת במישור הדיוני בעיקר בשל המצגים שהוצגו בפני מנהל

דווח על רכישת הזכויות שלעיל בשם 2016 העוררת, וזאת באמצעות עורך דין ממשרד עורכי הדין. החלו להגיע למשרד 2016 בשלהי שנת שומות מס רכישה לפי מיטב השפיטה אשר הוצאו על ידי המשיב (להלן: "מנהל מיסוי מקרקעין") בנוגע לרוכשים שונים הנמנים עם הקבוצה, וזאת לפי סמכות לחוק מיסוי מקרקעין 78 המנהל לפי סעיף (להלן: "החוק"). במוקד השומות עמדו שני נושאים עיקריים: שווי הרכישה ואופן שומת רכישת הזכויות העודפות (הבלתי משווקות). על שומות מס הרכישה הוגשו השגות (לגבי מרבית הרוכשים, אם כי לא כולם). בשלב מסוים החלו ניסיונות פשרה מול מנהל מיסוי מקרקעין ולימים הושגה פשרה בנושא מס הרכישה ופשרה זו אומצה על ידי הרוב המוחלט של הרוכשים. העוררת, אשר גם לה הוצאו שומות מס רכישה, לא הגיעה לפשרה עם מנהל מיסוי מקרקעין והגישה את הערר דנן. העוררת טענה כי במישור המהותי שווי הרכישה שנקבע מופרז, בייחוד לנוכח אי הוודאות אשר אפפה את הפרויקט מראשיתו. במישור הדיוני נטען כי עורכי הדין ממשרדי עורכי הדין לא היו מוסמכים או מורשים להגיש השגה בשמה - ועל כן ההשגה הכללית אינה תקפה לגביה, וכך גם באשר להארכות המועד למתן החלטה בהשגה אשר הוסכמו בין משרדי עורכי הדין ובין מנהל מיסוי מקרקעין מעת לעת. לגישת העוררת, ייפוי הכוח שניתן לעורכי הדין לא הסמיך אותם להגיש השגה בשמה. עוד נטען כי הובהר לעורכי הדין (באמצעות מנהלה)