ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2020 מארס 522 ידע למידע 49

עד למועד מסוים, לבין קניין רוחני שפותח לאחר מכן, גם אם הפיתוח החדש מבוסס על הקניין הרוחני שקדם לו. לשיטתו, כשם שהגדרת "נכס" בפקודה רחבה דיה כדי לכלול בה כל "דבר בעל ערך", כך יש בה כדי להכיל, כנכס בפני עצמו, גם חלקו של דבר, ככל שאותו חלק של הדבר ניתן לכימות ולהפרדה מבחינה מעשית וכלכלית. במקרה זה, ציין השופט, עלה מהראיות כי המערערת דאגה לערוך הפרדה ברורה בין שני סוגי הקניין הרוחני, ולו מטעמי אבטחת מידע, כאשר הקניין הרוחני "הישן" נשמר על שרתיה בישראל ואילו לעובדי ברודקום לא הייתה גישה אליו. עוד קבע השופט כי פניותיה של המערערת למדען הראשי או האישור שקיבלה, אינם מצביעים על כך שנמכר קניין רוחני כפי שטען המשיב. מהראיות עלה כי ככל שהדברים נוגעים למדען הראשי, המונח "העברת ידע" יכול לכלול אף מתן שימוש בידע. סוף דבר לאור האמור – הערעור התקבל; המשיב 75 יישא בהוצאות המערערת בסך כולל של אלף שקל.

לצורך סווג עסקה או לשם אומדן שוויה. לדבריו, הגישה העקרונית שנוקט המשיב בהנחיותיו הפנימיות, ולפיה יש לבחון כל מקרה שבו מתבצע "שינוי מודל עסקי" תוך ניתוח מדוקדק של הפונקציות, הנכסים והסיכונים, כדי לקבוע את סיווגה של העסקה לצורך מס ואת תמורתה, היא גישה ראויה המשתלבת בעקרונות המס בישראל, ותכליתה למנוע הפחתת מס ישראלי בדרך של הסטת ערכים כלכליים מישראל לחו"ל. עם זאת הובהר כי שימוש בכלי זה של סיווג שונה של עסקה בעקבות ניתוח פונקציונלי של השינוי במודל העסקי צריך שייעשה באופן מדוד, ובוודאי שלא באופן "אוטומטי" וגורף. לדעת השופט, במקרים שבהם השינוי במודל העסקי לא חולל תמורות משמעותיות, ובמיוחד כאשר הסתבר כי השינוי הביא לצמיחתה של החברה הישראלית - קיים קושי משמעותי יותר להתערב בהסכמים שערכו הצדדים, כפי שהוצגו על ידם, ולקבוע שמהותם הכלכלית היא שונה. נוסף על כך דחה השופט את טענת המשיב באשר להיעדר האפשרות "לפצל" את הקניין הרוחני בין "ישן" ו"חדש" וקבע כי לצורך דיני המס לא קיים קושי מושגי ועקרוני להפריד בין קניין רוחני שפותח