ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

34 2020 מארס 522 ידע למידע

לתורת הפרשנות הלשונית והתכליתית בדומה לענפי המשפט האחרים. לשיטתו, בלשון ההגדרות של המונחים הרלוונטיים בפקודת מס הכנסה יש אחיזה לשני הפירושים המתחרים ועל כן יש לבחור בחלופה המגשימה את תכלית החקיקה באופן המיטבי. צוין, כי במקרה אחר קבע בית המשפט העליון כי ההכרה בגוף כמוסד ציבורי במישור התרומות, כמוה כהוצאה שחולקה מקופת המדינה והיא מהווה מימון עקיף של הפעילות של אותו מוסד על ידי המדינה. נקבע עוד כי נוכח האופן הכללי של ההגדרה העומדת לפרשנות קיים חשש כי ללא מדיניות פרשנית מצמצמת ייפרץ הסכר ומשאבי המדינה יחולקו ללא בקרה מספקת. בהתאם לאמור נקבע כי תכלית החקיקה מחייבת פרשנות מצמצמת של המונח "מוסד ציבורי" כך שהוא יכלול בתוכו גם רכיב של זיקה לישראל. בהיעדר רכיב כזה, מנעד המקרים שעליהם יחול הסעיף ייפרש הרבה מעבר לכוונה המקורית של המחוקק, דבר העלול לפגוע בקופה הציבורית ולהוות למעשה הטבת מס לגופים המקדמים מטרות שלא תורמות דבר למדינת ישראל ולציבור בישראל. עוד הוסיף השופט כי מלבד השיקול המהותי, קיים גם שיקול מערכתי המונע הכרה בגוף שאין זיקה בינו ובין המדינה כ"מוסד ציבורי", שכן על מוסד ציבורי הפועל מחוץ לגבולות המדינה אין יכולת לפקח ולקבוע אם הוא אכן פועל בתחום המטרות הקבועות בסעיף הפטור, ומקיים את יתר התנאים העשויים להעניק לו

העיר ירושלים לחברה לתועלת הציבור בשם "אל אימאן", שמפעילה בהם בתי ספר. במוקד ההליך, ערעור העמותה על שומת מס הכנסה שהוצאה לה בגין דמי עבור 2011 - 2013 שכירות שקיבלה בשנים השימוש במבנים הללו. לטענת המערערת, היא "מוסד ציבורי" שקיים ופועל ל"מטרה ציבורית", ולכן הכנסתה פטורה ממס )(ב) לפקודת מס הכנסה. 2 ( 9 בהתאם לסעיף המשיב, מנגד, טען כי פעילות העמותה בביר נבאלא אינה מקיימת זיקה לישראל ולכן אין מקום לתת לה פטור בגין הכנסותיה המופקות בישראל מהשכרת מבנים. בנוגע להשכרת המבנים עצמה, נטען שמדובר בפעילות מסחרית שאינה למטרה ציבורית. בית המשפט קבע: כב' השופט א' דורות קבע כי דין הערעור להידחות. תחילה הזכיר השופט כי "מוסד ציבורי" בהתאם להגדרתו בפקודה הוא חבר בני-אדם הקיים ופועל למטרה ציבורית, אולם אין בלשון ההגדרה של המונח "מוסד ציבורי" התייחסות מפורשת לזיקה בין הפעילות הציבורית למדינת ישראל ולציבור בישראל. גם בהגדרה של המונח "מטרה ציבורית" אין התייחסות מפורשת לזיקה בין הפעילות הציבורית למדינת ישראל ולציבור בישראל. בעניין זה טענת פקיד השומה היא כי יש לקרוא לתוך הגדרות אלו גם תנאי נוסף של "זיקה" לישראל, כדי שהגוף הנישום יזכה בפטור ממס. לדברי השופט, לחוקי המס אין כללי פרשנות ייחודיים, והם יפורשו בהתאם