ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

38 2020 פברואר 521 ידע למידע

הוציאה הרשות 2000-1997 לגבי השנים שומות לפי מיטב השפיטה הואיל והתובע לא הגיש דוחות למס הכנסה. גם על שומות אלו לא הוגשו השגות וערעורים. לפיכך סבר השופט כי התובע זועק את זעקת ה"קוזק הנגזל" לאחר כעשרים שנה, כשהיה 1996- באפשרותו להגיש ערעור על שומות או להגיש השגה וערעור על שומות 1994 לפני שנים רבות, אך הוא נמנע 2000-1997 מלעשות זאת. יתרה מכך, ציין השופט, לתובע בוצעו (ולא כפי 1996 הליכי גבייה החל משנת ), ובהם עיקול משכורת, 1998 שטען משנת עיקול רכב, עיקול ציוד ועיקול תשלומי לקוחות. אי לכך, לא ניתן לטעון כי התובע או בא כוחו לא ידעו על השומות שהוצאו לו ועל החובות שהוא חייב בהם כלפי רשות המסים. נוסף על כך, גם אם לא ידע על כך, היה עליו לדעת ולברר את טיבם של העיקולים בעת ההיא ולא לאחר עשרים שנה. לדעת השופט, לא יעלה על הדעת כי לאחר עשרים שנה יתעורר התובע ויטיל את האחריות לחובותיו על רשות המסים, כשהאחריות רובצת לפתחו. עוד קבע השופט כי לא ניתן לנהל היום דיון מהותי לגופו של עניין בשומות שהתיישנו לפני כעשרים שנה, הן לאור הדין החל והן ברמה הפרקטית, לאור היעדר התיק שלא נמצא במגנזת הרשות ואף בוער בשנת , ולאור טענת הרשות כי העובדים 2007 ובעלי התפקידים אצלה התחלפו. צוין כי על פי הדין לא חלה חובה על הרשות לשמור את ראיותיה זמן רב כל כך, וכיום אין לה מסמכים כדי להתגונן מפני התביעה.

כקבוע בדין, אלא פתח בתביעה אזרחית רגילה, שאינה ההליך המתאים לכך, ומשכך בית המשפט נעדר גם סמכות עניינית. עוד נטען כי מהותית לא ניתן לדון היום בהליך שומה שנערך לתובע לפני עשרים שנה, וזאת בראש ובראשונה מכיוון שלא ניתן לאתר את התיק של התובע וההליכים שבוצעו מולו בשנות התשעים. בית המשפט קבע: כב' השופט א' סטולר קבע כי יש לקבל את בקשת המדינה ולדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. נקבע כי התובע לא נתן כל מענה לגופה של טענת ההתיישנות, שהיא לב הבקשה לסילוק על הסף, אלא חזר על הטענות שטען בתובענה העיקרית (הבקשה למתן פסק דין הצהרתי). נוסף על כך התובע טען טענות נוספות בעניין התנהלות הרשות בהליכים מולו, אולם גם טענות אלו נטענו בעלמא ללא כל אסמכתה תומכת. עוד טען התובע כי לא ערער לפני כעשרים שנה על השומות כיון שהן לא הומצאו לו כדין, אלא שהוא לא צרף כל אסמכתה לתמיכה בטענה זו. יתרה מכך, מבקשת 1996- הסילוק עולה כי השומות לשנים התקבלו אצל התובע והוא אף הגיש 1994 השגות על שומות אלו, שבעקבותיהן יצאו שומות בצו בסכום נמוך יותר, עליהן לא הגיש התובע כל ערעור. לדברי השופט, התובע לא סיפק כל הסבר לשאלה מדוע לא פנה לרשות לפני כעשרים שנה לקבלת השומות לאחר שהגיש השגה, ופנייה לאחר עשרים שנה בוודאי אינה הדרך. זאת ועוד,