ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

16 2020 פברואר 521 ידע למידע

החשיבות הרבה במועד העלאת טענות בדיוני המס עו"ד, רו"ח יוסי קורן

לאחרונה הובאה סוגיה זו לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת ,7034/19 ערעור של חברה ומנהלה (רע"א , ניתן אמיר יהושוע ואח' נ' פ"ש ירושלים ). ניתוחו של כבוד השופט 31/12/19- ב גרוסקופף עשוי לסייע להבין כיצד לפעול ולא פחות חשוב – כיצד לא לפעול. העובדות . אמיר יהושוע הוא המנהל של חברת 1 ג.ש.ר חפירה וחציבה בע"מ (להלן: ") אשר ערערו לבית המבקשים " המשפט המחוזי לגבי צווים שהוצאו להם על ידי פ"ש ירושלים (להלן: .)" המשיב " . במסגרת הערעור המבקשים הגישו 2 חוות דעת: 3 לבית המשפט המחוזי חוות דעת הנדסית, חוות דעת כלכלית וחוות דעת חשבונאית. חוות הדעת 3 . המשיב התנגד לקבלת 3 וטען כי הגשתן נועדה לשם ביסוס הטענה לפיה הרווח הגולמי המקובל בענף נמוך מהרווח הגולמי שדווח על

בדיוני השומות הנערכים במשרדי רשות המיסים ישנם מקרים שבהם הצדדים לא מגיעים להסכמות והדיונים עולים על שרטון. בדרך-כלל, במצב דברים כאמור רשות המיסים מוציאה לנישום צווים. הנישום מצידו, לאחר קבלת הצווים, יכול לפעול בשני אפיקים: לשלם את המס כפי שנקבע בצווים או להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בהקשר זה ראוי לציין כי בדיונים בבית המשפט לא אחת מתעוררת הסוגייה האם הדברים הנטענים בערעור נטענו כבר "לראשונה" בדיוני השומות, שאם לא כך – עלולה לעלות הטענה כי מדובר במקרה של "הרחבת חזית" האסורה בהתאם לתקנות סדרי הדין. יוער, כי ההלכה היא שבעל דין אינו רשאי לטעון בפני בית המשפט טענה שלא נטענה קודם אלא רק במקרים חריגים. הכוונה היא, שאין להעלות טענה חדשה אשר לא נטענה כבר בשלב הדיונים השומתיים ולא במסגרת ההשגה שהוגשה.

הכותב - מומחה בדיני המס: מס הכנסה, מע"מ, מס-שבח ומיסוי בין-לאומי