ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2020 ינואר 520 ידע למידע 31

ההחזר, מלמדת כי גם הקרן אינה חייבת. עוד נטען כי בהתנהלותה גורמת הרשות לתוצאות מיסוייות מפלות ובלתי סבירות: אפליה בין מי שמוסה בשנה השוטפת ובין מי שמבקש לתקן את שומתו ההיסטורית, גם אם הם נמצאים באותה מדרגת מס; אפליה בין מי שמוסה בשנה השוטפת ולא זכה להטבת מס בשנה ההיסטורית (שכן לא הגיע למדרגת המס) או זכה בהטבה פחותה מהמס שבו חויב בשנה השוטפת, לבין מי שממוסה בשנה השוטפת ונמצא במדרגת מס נמוכה מזו שהיה בשנה ההיסטורית וכן אפליה בין מי שממוסה בהיותו מגיש דוח שנתי לרשות המסים, לבין מי שאינו ממוסה בהיותו פטור מהגשת דוח (למשל, עצמאי שהפך לשכיר או מי שאינו עובד). הרשות טענה מצדה כי בהחלטת האישור מצא בית המשפט הגיון בגישתה, שהרי הנישום זכה לניכוי הוצאה ביתר ולפיכך למיסוי בחסר, הגם שסבר כי ניתן להגיע לתוצאה זו רק באמצעות חקיקה מפורשת. עוד נטען כי קבלת עמדת התובע תביא למעשה לכך שנישומים ייהנו מהוצאה בסכום גבוה מהסכום האמתי ששילמו באופן שיוביל לגבייה החוטאת למס אמת, ומדובר בתוצאה בלתי סבירה המנוגדת לתכלית החוק ולשורת ההיגיון. תכלית א לפקודה היא להשוות בין 47 חקיקת סעיף שכיר לבין עצמאי בכל הקשור לתשלומים לביטוח לאומי. יתר על כן, קבלת עמדת התובע תיצור אפליה ברורה בין שכיר לעצמאי מכיוון שהלכה למעשה יותר שקבע 52%- לעצמאי בניכוי אחוז הגבוה מ המחוקק.

דמי הביטוח ששולמו ביתר, הרשות מחייבת במס את סכום ההחזר, או מקטינה, בגובה סכום ההחזר, את התשלום שנתבע כניכוי באותה שנה, וכן מטילה מס על סכום התוספת – וכל זאת בחוסר סמכות. בית המשפט המחוזי פסק כי לא ניתן א 47 לכאורה למצוא בהוראות סעיף לפקודת מס הכנסה המתיר לנישום לנכות מדמי הביטוח ששילם באותה שנה, 52% לחוק הביטוח הלאומי הקובע 362 ובסעיף כי הפרשי ההצמדה והריבית (התוספת) המשולמים על סכום ההחזר לא ייחשבו להכנסה - תמיכה ב"מנגנון" שמיישמת הרשות; נקבע כי פעולת הרשות, בהטילה מס על סכום ההחזר בשנה שבה הוא מוחזר בפועל (להלן: "השנה השוטפת"), נעשית, לכאורה, ללא בסיס בדין, ובכל מקרה נעשית באופן שרירותי מבלי לבחון מה הייתה השפעת הניכוי בשנה שבה שולמו דמי הביטוח ביתר. הצדדים לא הגיעו להסדר ומכאן הדיון בתובענה לגופה. התובע טען כי הרשות מודה כי עמדתה במיסוי סכומי ההחזר היא פרי פרשנות וכי אין בנמצא הוראת חוק מפורשת המקנה לה סמכות למסות את סכומי ההחזר. לגבי עילת התוספת אין, ולא יכולה להיות, מחלוקת כי הרשות גבתה סכומים שלא כדין, בניגוד להוראת חוק מפורשת, דהיינו (ה) לחוק הביטוח הלאומי הפוטר 362 סעיף את התוספת ממיסוי כלשהו. התובע הוסיף וטען כי עצם העובדה שהמחוקק פטר ממס בהוראת חוק מפורשת וברורה את סכומי הפרשי ההצמדה והריבית שנצברו על סכומי