ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

24 2020 ינואר 520 ידע למידע

הערעור, נקבע בפסיקה כי אין מקום לסירוב גורף מצד הרשות למסור חומר כלשהו לעיון הנישום. זאת בייחוד מקום שבו אין שוויון בין בעלי הדין. עוד הודגש בפסיקה כי לבית המשפט מוקנה שיקול דעת בבואו להכריע בבקשות שעניינן הליכי גילוי ועיון, בשים לב לאינטרסים השונים ומתוך שאיפה להבטיח חשיפת אמת והגעה לתוצאה הצודקת ביותר בכל מקרה לגופו. במקרה הנוכחי קיבל השופט את עמדת המערערת ולפיה ברצונה לדעת מהו מכלול המסמכים המצוי ברשות המשיב הנוגעים לעניינה, ואין הצדקה להגביל את הגילוי והעיון אך לאותם מסמכים ששימשו אותו בהוצאת השומה והתרשומות שנערכו במסגרת דיוני השומה. לדעת השופט, ראוי כי המשיב יביא לידיעת המערערת את מלוא המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינה, וככל שישנם בידיו מסמכים שאין לגלותם על פי דין, עליו לציין זאת, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו. אשר לבקשת המערערת לקבלת מידע אודות הסדרים שנעשו עם נישומים אחרים בנסיבות דומות לכאורה, הרי מול אינטרס המערערת בקבלת המידע, עומד אינטרס אחר והוא הפגיעה בחסיונם של אותם נישומים אחרים, שההסדרים שגובשו עמם מבוססים על נתוניהם והנחת היסוד היא שהם אינם אמורים להיחשף בפני כולי עלמא. יתר על כן, המערערת לא הוכיחה כי המידע הנוגע לאותם צדדים שלישיים רלוונטי עבורה לצורך ניהול ההליך, וכידוע צו גילוי ועיון לא יינתן במקום

עניינו של ההליך בבקשת המערערת להורות למשיב לגלות ולמסור לעיונה מסמכים 2011- הקשורים בשומות המס לשנים שטרם גולו, וכן פרטי הסדרי שומה 2010 שנערכו עם נישומים אחרים שלפי טענתה נסיבותיהם דומות לאלה שלה. בית המשפט קבע: כב' השופט ש' בורנשטין קבע כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. תחילה ציין השופט כי הליכי הגילוי והעיון במסמכים נועדו לאפשר לצד הנוקט את ההליך המשפטי לדעת מראש אילו מסמכים מצויים ברשות יריבו, לרבות מסמכים שאין בכוונתו להגיש לבית המשפט, שכן הליכים אלו נתפסים ככלי עזר לחשיפת האמת. עם זאת, ערך גילוי האמת אינו מוחלט ולא אחת הוא מתנגש עם ערכים אחרים, שיביאו לכרסום בהיקף הגילוי והעיון. בכל הנוגע לבקשת המערערת למסירת מידע הנוגע לה, ציין השופט כי נוכח היות רשות המס רשות מנהלית, ולאור עקרון הגילוי, נדרשת היא ככלל לחשוף בפני הנישום את החומר שנאסף על ידה והיווה בסיס להחלטה. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי בשלב ההשגה, ככל שנתבקש גילוי על ידי המשיב, נדרשת הרשות למסור את כל החומר ששימש בסיס להחלטתה, להוציא פרטים חריגים שלגביהם היא סבורה שאין בסיס חוקי לחשיפתם מטעמי סודיות, או מכיוון שהם עלולים לגרום לשיבוש ראיות. אשר לפרטי מידע שלא גולו במסגרת הליכי ההשגה ושגילויים מתבקש במסגרת